תוספתא כפשוטה על ביצה א:ו
Tosefta Kifshutah on Beitzah 1:6 · תוספתא כפשוטה על ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →16. אין ספיקה דוחה את יום טוב. כמפורש במשנת שבת פי"ט מ"ה. 37 עיין בתוספות שם קל"ה א' ד"ה ולא. ואם נפרש גם כאן שהכוונה ב"ספיקה" לאנדרוגינוס הרי יש כאן הקבלה גמורה ל"ספיקן" שלהלן שו' 18, שפירושן ספק איש ספק אשה, כפירוש הירושלמי והבבלי שם. אבל ברור שהתלמודים לא פירשו כן בבבא זו, שאם לא כן הרי הפירוש מבואר מאליו בסיפא (שו' 18), ואין שום מקום לקושיא. ואפשר שלפי התירוץ והמסקנא בירושלמי ובבבלי מותר לפרש גם את הרישא מעין הסיפא. ועיין מ"ש לעיל שבת פט"ו, שו' 75–76, סד"ה מה להלן. ועיין ערכין פ"ב מ"ב.
כסוי הדם שאין ודאה דוחה את השבת. כלומר, כששחט לחולה שיש בו סכנה, כמו שפירשו בירושלמי ובבבלי חולין הנ"ל. ופירשו בתוספות חולין פ"ד ב' ד"ה כסוי, שאין מכסין אפילו אם הזמינו לכך. ובר"ן רפ"ו שם: לפי שרצו חכמים לעשות היכר שיום זה הוא אסור בשחיטה, ולפיכך לא רצו להתיר אלא מה שהוא צרכו של חולה בלבד, דהיינו שחיטה, ולא כיסוי הדם.
16-17. אינו דין שלא יהא ספיקו דוחה את יום טוב. כלומר, משום היכר צריך לגזור עליו שלא יבואו להתיר את חלבו, ועיין בתוספות הנ"ל.