תוספות על תמורה טו:

ליבא דאימעיט - שלא היה להם לב להחזיר שכחתם ובהא נחלקו:

מיגמר הוו גמירי - מה שנשתייר להם שלא שכחו הוו גמירי בדוקיא כמשה: