תוספות על נזיר כא.

תניא נמי הכי - פירוש כרבי שמעון בן לקיש:

מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ושהה כדי דבור - פי' כדי דבור דווקא ולא יותר ואומר מיד ואני הוא אסור פירוש הראשון שנדר בנזיר וחבירו מותר אלמא דלא מצי לאיתפוסי אלא שהן כולם תוך כדי דבור אבל הרביעי ששהה אחר כדי דבור לא כר"ל: