תוספות על גיטין לח.

ואינהו סבור לפני יאוש הוה - תימה דלמא ידעי שפיר דלאחר יאוש הוה וסברי כרבא דלעיל ולמאי דפרישנא דלרבא מודה רשב"ג לרבנן דלשם עבד ישתעבד לרבו שני ניחא דא"כ היתה שלהם ולא מסתבר שהיו באים לתתה לו במתנה:

אלא אפי' גיטא דחירותא נמי לא אצרכה - כאביי ס"ל דלרבא כיון דאמר ישתעבד בעי' גט שיחרור: