תוספות יום טוב על משנה זבחים ה:ג

על ארבע קרנות . עי' בפי' הר"ב דרפ"ד:

עלה בכבש ופנה לסובב . ששני כבשים קטנים יוצאים מן הכבש שבהן פונים ליסוד ולסובב כדאמרינן בגמרא פ' דלקמן דף ס"ב ובס' צורת הבית סימן מ"ד סמכתיה על מקרא דיחזקאל (מ"ג) ומעלתהו פנות קדים מדלא כתיב ומעלתו. ועיין מ"ש פ' דלקמן מ"ג. ומה שכתב הר"ב בריש פ"ב דתמיד:

ובא לו לקרן דרומית מזרחית . לשון הר"ב כדקי"ל כל פינות וכו' דילפינן לה מים של שלמה לקמן בגמרא פרק דלקמן דף ס"ב. וכבר כתבתיו במ"ה פ"ד דיומא:

[*דרומית מזרחית כו' . כלם בתי"ו וכן הוא בהל' הרמב"ם וגם במשנה בכ"מ כלם בתי"ו. ואף שקרן הוא לשון זכר ומשום כך ביסוד דלקמן *) כ"'ה בד"ק ובד"ח הגיהו "ג"כ" וא"ל מובן והיותר נכון שצ"ל וכן בברייתא בגמ'. וכן גרס דרומי וכן במשנה דלעיל יסוד מערבי. לפי שיסוד הוא לשון זכר. אעפ"כ כאן הוא כמו חסר רוח וכאילו שנינו קרן רוח דרומית מזרחית. ולכך בא התי"ו להורות על רוח החסירה ורוח נמצא בלשון נקבה כמו בלשון זכר כמ"ש רש"י בפי' פרשת וישלח. כך נ"ל לקיים גי' הס' ולשון הרמב"ם אף שראיתי סדור התפלה הנדפס באמשטרדם ונחסרו שם כל אלו התוי"ן]:

שירי הדם היה שופך כו' . דכתיב (ויקרא ד׳:ל׳) ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח:

בכל מאכל . עי' מ"ז פ"י ומ"ש שם בס"ד:

ליום ולילה . לשון הר"ב דכתיב ובשר זבח וגו'. למדנו לתודה שנאכלת ליום אחד. ובקדשים לילה הולך אחר היום. דכתיב (ויקרא ז׳:ט״ו) לא יניח ממנו עד בקר. רש"י: