תוספות יום טוב על משנה תרומות ד:ז

עולה בא' וק' . אפילו כשעדיין ביד הישראל כדתנן בריש פ"ה דתמכר חוץ מדמי אותה סאה [*וכדפירש הר"ב כאן בד"ה קב למאה כו'] ש"מ שעדיין לא הגיע ליד כהן וא"כ פשיטא דאי בעי מצי מתשל עלה כשאר נדרים וכ"כ הר"ב ברפ"ג דערובין והואיל ומצי מתשל ליהוי כדבר שיל"מ דאפי' באלף לא בטיל כמ"ש [*לקמן פ"ט מ"ו] ובסוף פ"ג דחלה. הא מלתא מיתרצה בגמ' נדרים סוף פ"ז [נט.] דכיון דליכא מצוה שישאל על ההפרשה לא אתי לאתשולי עלה ולהכי לא הוי כדבר שיש לו מתירין:

באחד ומאה . פירש הר"ב דכתיב מקדשו ממנו כו'. עיין בסוף פרק קמא דחלה שכתבתי דאסמכתא בעלמא הוא:

ועוד קב למאה שתות למדומע . כתב הרמב"ם ומ"ש שתות למדמע כדי לסלק הספק ויבאר לך כי הקב הנוסף צריך שיהיה כולו חולין כדי שיהיה שתות סאה של תרומה. ואילו אמר קב למאה בלבד. היינו אומרים כי הקב יש בו חלק סאה [צ"ל מאה] של תרומה וכשנפל סאה של תרומה וחלק ממאה מן הקב בצ"ט סאה וקב פחות חלק ממאה מן קב מן החולין שהכל מאה סאה וקב אחד כי התרומה תעלה בזה השיעור כיון שיש שם קב יותר על המאה קמ"ל דלא. אלא צריך שיהי' זה הקב שתות למדומע. וקב פחות חלק ממאה. אינו שתות סאה וחלק ממאה מקב ע"כ: