תוספות יום טוב על משנה סוכה ד:ט

ניסוך המים . בפ"ג ד' ל"ד. ופ"ד דף מ"ד אמרינן דהל"מ הוא והכי מסקינן בפ"ק דתענית דף ג'. אע"ג דדרשי תנאי רמוזי בקראי:

כיצד צלוחית כו' . הכא תנא סדר המילוי והניסוך ובפרק דלקמן תני השמחה והיציאה מבית המקדש אל השילוח למלאות:

מן השילוח . פירש הר"ב הוא מעיין וכו'. דכתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. תוספות [מ"ח ד"ה מנה"מ]:

ופנה לשמאלו . טעמא מפורש במשנה ג' פ"ו דזבחים:

שני ספלים של כסף . הקשו בתוס' דהך צלוחית של זהב מקודש הי' דהא במשנה דלקמן אמרינן דחבית לא הוי מקודש ש"מ דצלוחית מקודש הוי. וא"כ היאך מורידין בקודש משל זהב לשל כסף והתנן דאין מורידין במנחות [פי"א משנה ז'. ובמשנה ד' פרק ו' דשקלים] ותירצו די"ל דספלים היו קבועים בסיד. ולא כלים נינהו דנחשבים כגופו של מזבח. והרי הם כלבונה שהיתה בבזיכין של זהב שהיו מקטירין על המזבח:

שהיו מושחרין פניהם מפני היין . דכיון דאמר מר עירה של יין לתוך של מים יצא של מים אתי לאשחורי. גמרא:

עירה של מים לתוך של יין וכו' . לכאורה נראה לפרש כלומר שהחליף. וכן לשון רש"י בגמרא אאתי לאשחורי דלעיל לפי שפעמים שמחליפין. אבל ל' הרמב"ם בפ"י מהלכות תמידין. ואם עירה המים וכו' או היין וכו' ונסך שניהם בכלי אחד יצא:

רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמנה . לא מצאתי טעם לדבריו. וא"א לומר דלא סבירא ליה הל"מ. כמ"ש בשם התו' בכיוצא בזה במשנה ג' פ"ח דיבמות. והאריך הרמב"ם בזה בהקדמתו לזרעים עיין שם. ועי' מ"ש במשנה ב' פ"ב דסוטה. וי"ל דסבירא ליה דכמו שנתרבית לשמחת שלמים כדלעיל ה"נ יש לרבות לשמחת ניסוך דמקרי שמחה כדלקמן. ובטעם דלוג אפשר שסובר כראב"י דמשנה ג' פ"ט דמנחות דסבירא ליה אפילו מנחה של ששים עשרון אינו מביא אלא לוגה וכיון דמתנדב סתם אינו מביא אלא לוג. ה"נ דלא פי' בכמה הוא הניסוך מביא לוג. ואף ר' נחמיה ס"ל כראב"י כדאיתא בגמ' התם. ועוד אפשר דיליף ממצורע עני שמביא לוג שמן א' למנחתו ואע"פ דזה יחיד וזה צבור יליף מהפחות כך נ"ל. [*ושוב מצאתי בפירש"י פי"ג דזבחים שכתב בלוג גמירי לה ע"כ. ועיין עוד מ"ש שם בס"ד]:

באתרוגיהן . ללמדך שאין ניסוך אלא בשחר בשעת נטילת לולב. גמ' פרק ב' דיומא דף כ"ו: