תוספות יום טוב על משנה אהלות יב:א

טהורים . כתב הר"ב טעמא דמתניתין דכלים נעשים אהלים כו' הלכך חדש דלאו כלי הוא מציל כו'. עיין בפירוש הר"ב בסוף משנה יג פרק ט וכתב מהר"ם דכלים שתחתיו בכל מקום טמאים. כיון דעודף טפח מכל צד מביא הטומאה לכל צד. ואפי' כלים בתנור אינן נצולין מידי דהוה אאוכלים שגיבלן בטיט כיון דלא הוסק. כן נראה לי לפרשה. ע"כ:

טמא . פי' הר"ב התנור. וכ"כ הר"ש. וכתב מהר"ם. ונ"ל הטעם דכל כה"ג שהטומאה מתפשטת סביב לתנור מכל צד אמרינן אפילו מן הצד אדם וכלים כמאן דליתנהו דמי לטמא ולא לטהר. ומתפשטת הטומאה כל תחת הנסר. אפי' כנגד פי התנור. וכיון דתנור פתוח. נכנסת הטומאה לתוכו. ע"כ. ועיין פט"ז משנה ב:

רבי יוחנן בן נורי מטהר . כתב הר"ב דוקא בתנור. דאין הטומאה נכנסת לו. כיון דאין בין פי התנור לנסר טפח. דהויא לה כמגדל או כוורת שבפתח. ואין בין פיהם לשקוף טפח. דאין טומאה נכנסת להם. דהא דבעי צמיד פתיל היינו היכא דאיכא טפח בין פי הכלי לגג שעליו. אבל בכלים. מודה דטמאים דנעשה אהל לטמא ולא לטהר. ות"ק ס"ל דגזרו גם בתנור. דלא לימרו התנור מפסיק בין הטומאה שלא לעבור לצד אחר. עכ"ל מהר"ם:

הם טמאים . פי' התנורים עצמן טמאים. וכ"ש כלים שתחת הנסר מכל הצדדים. דבעודף מכל הצדדים [טפח] מיירי. הראב"ד פי"ב מהט"מ [הלכה ד']: