תוספות יום טוב על משנה נגעים ג:ג

בשני שבועות . דקדוקו כתבתי במשנה ג פ"ק:

ובשלשה סימנין בשער לבן במחיה ובפסיון . אלו הסימנין כולן בפסוק אמר ושער בנגע הפך לבן וטמא אותו. אמר והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן אמר ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת היא. ואם אינו מבואר בפסוק בבהרת מחית בשר חי. אבל כל מה שהוא [מבואר] בבהרת הוא מחוייב בשאת וכל מה שהוא בשאת הוא מחוייב בבהרת. כמו שבארנו בראש המסכתא. [במשנה ב כמ"ש גם שם הר"ב] וכן בשאר מראות נגעים. הרמב"ם [*ומדלא קתני נמישאם היה כסיד ונשתנה לשלג וליהוי ד'. ש"מ דכל הד' מראות עומד בעיניו מיקרו. כמ"ש בפ"א מ"ג [ד"ה לפטור] וכדתנן בפרק דלקמן משנה ז]:

ובפסיון בסוף [שבוע] . דבתחלה לא כמ"ש בפ"ק מ"ג:

[*שהן י"ג יום . כ' הר"ב דיום ז' כו' ועיין עוד בפירושו למשנה ד פ"ק]: