תוספות יום טוב על משנה כלאים ג:ו

זרועה בצלים . לשון הרמב"ם ויחד הבצלים מפני שאפשר שכן היה המנהג אצלם. ע"כ. וזהו שכתב בחיבורו פ"ד זרועה מין ממיני ירקות וכו':

ומבקש ליטע בתוכה שורות של דלועים וכו' . לשון הר"ש ולא דמי למתני' דלעיל שיכול ליטע ב' שורות של קשואין וב' שורות של דלועים וב' שורות של פול המצרי דשאני שדה מב' שורות ועוד דכיון שבא לעקור חמיר טפי כדאשכחן בירושלמי פ"ד גבי כרם דב"ש מחמיר בחורבנן יותר ממטעתן. ע"כ. ואף לב"ה מצינו הכי אליבא דר"מ ור"ש בסוף פ' דלקמן:

ונוטע שורה אחת . כתב הר"ב נמצא בין שורה ראשונה של דלועים לקמת הבצלים שתי אמות בורות. כלומר ותנן לעיל בפ"ב משנה ח דבור הוי הפסק ועיין מ"ש שם במשנה ו בס"ד. ומסתבר דאע"ג דהר"ב לא פי' בדרבי ישמעאל דבעי נמי תלם נשמעיני' ממה שפי' בדר"ע וחכמים [*ואינו מוכרח]: