תוספות יום טוב על משנה חלה ב:ח

מעיסה שלא הורם חלתה . כדי להפריש מן החייב על החייב. הר"ש:

ונותן פחות מכביצה . פירש הר"ב דאינו מטמא. ופירש"י בסוטה דף ל' *) [*דמתרווייהו] מפרשי. [*ופירש הר"ב דאינו מטמא כלומר] אע"פ שהוא פחות מכביצה הרי הוא מקבל טומאה וכדתנן בריש פ"ב דטהרות. ושם אאריך בזה בס"ד. והרמב"ם כתב שנוטל מהטמאה. וכ"פ בחבורו פרק ז' מהלכות בכורים ופסק דאפילו כביצה שרי. וכדתני בברייתא בסוטה [*שם] בסוף פרק כשם ויהיב טעמא כדפירש רש"י שם דהעיסה הראשונה לטומאה עושה לכביצה שני וקודם שקורא שם לחלה הויא עדיין כחולין ואין שני עושה שלישי בחולין ולכביצה עצמה רשאי לטמאה דמותר לגרום טומאה לחולין שבא"י. ועיין מ"ש בסוף [*פרק ה] דמסכת שביעית [*ובמשנה ב פ"ד דטבול יום]. ופסק בחבורו כר"א דלא כמ"ש בפירושו כחכמים. ועיין שם בכסף משנה. ומשנתינו דסברה דוקא פחות מכביצה כדפירש רש"י שם באידך טעמא דלמא נגע חלה באמצעית אחר קריאת שם חלה. ותנא ברא לא חייש:

כדי שיטול מן המוקף . עיין בפירוש מ"ד: