תוספות רי"ד על יבמות צד.

א"ל ר"ש תניתוה א"ל מת בעלך ואח"כ מת בנך ונשאת ואח"כ א"ל חילוף הי' הדברים תצא והולד ראשון ואחרון ממזר ה"ד אילימא תרי ותרי מאי חזיא דסמכת אהני סמוך אהני ועוד ס' ממזר הוא וכ"ת לא דק והא מדקתני סיפא הולד ראשון ממזר והאחרון אינו ממזר ש"מ דוקא קתני אלא לאו בחד וטעמא דאתו בי תרי ואכחשוה הא לא"ה מהימן. רבא אומר ע"א נאמן ביבמה מק"ו לאיסור כרת התרתה לאיסור לאו לכ"ש: ואמרי רבוותא דכיון דר"ש ורבא פשטי דע"א נאמן ביבמה ש"ע הכי' הל' ואע"ג דאייתי בגמ' הני דחיות לוא דסמכי נינהו והל' כוותייהו ולקמן בשלהי מס' בלל' שני יבמות הוכחתי שע"א נאמן ביבמה לומר מת יבמתך לשוק.

זה מדרש דרש ר"א וכו' אמר רב לר"א בן מתיא למדרש בהאי קרא מרגניתא ודרש בה תספא, מאי מרגניתא ואשה גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן הכהונה זה ריש הגט שפוסל בכהונה. פי' כיון שנתן לה גט וא"ל הרי את מגורשת ממני ואין את מותרת לכל אדם אע"ג דהאי גיטא לא מהני לה להנשא בו מהני בה להפסל מן הכהונה אם תתאלמן דריח הגט מקרי כיון דהזכיר בו לשון גירושין:

מתניתין מי שהלך אשתו למדה"י ובאו ואמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואח"כ באה אשתו מותרת לחזור לו הוא מותר בקרובות שניה והשניה מותרת בקרוביו ואם מתה הראשונה מותר בשניה.