תוספות רי"ד על יבמות עו.

ת"ר ניקב פסול מפני שהוא שותת ואינו יורה כחץ נסתם כשר מפני שהוא מוליד ומורה כחץ וזהו פסול החוזר להכשרו זה למעוטי מאי למועוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה שאניו קרום היכי עבדי פי' לסתום הנקב א"ל אביי לראב"א מייתינן שערתא ומסרטין לי' ומייתינן תרבא ושייפינן לי' ומייתינן שומשמנא גמלא ומכתינן לי' ופסקי' לי' לרישא ודוקא שערתא אבל פרזלא מיצרף צריף וה"מ קטן אבל גדול איקפול' מיקפילי לאחר שמעלה ארוכה חוזר ונקלף ונסתר:

אמר רבה בר"ה המטיל מים בב' מקומות פסול, פי' ב' נקבים יש באדם א' מוציא שתן וא' מוציא זרע וביניהם כקליפת השום וניקבה הקניפה שבניהין ויוצאים מ"ר ממקום הזרע פסול. א"ר לית הל' כרבה בר ר"ה דדוקא בנסתם נקב הזרע והי' יוצא מנקב השתן אז פסול דשלא במקומה לא מבשלא אבל זה שהזרע יוצא ממקומו אם יוצאים גם מ"ר משם אין דרך כלום:

פצוע דכה וכרות שפכה מותרים בגיורת ומשוחררת, פי' דקהל גרים לא איקני קהל' בעי' מיני פצ"ד כהן מהו בגיורת שבקדושתי' ואסור כשאר כל הכהנים או לאו בקדושתי' קאי ושרי פי' כהן שלם אסור בגיורת משום זונה והשתא כשהוא פצ"ד מבעי לן אי קאי בקדושתי' ואסור כשאר כל הכהנים או לאו בקדושתי' קאי ושרי בפצ"ד ולא אפשיט: