תוספות רי"ד על יבמות מג.

אמימר שרי לארס ביום תשעים א"ל ר"א לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרווייהו צריכה להמתין ג"ח חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו א"ל ההוא לענין מניקה אתמרד רב ושמואל דאמרי תרווייהו צריכה להמתין כ"ד חדש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו איני והא ההוא דעבד סעודת אירוסין ביום תשעים ואפסדי' רבה ההוא סעודתא סעודת נשואים הוה ומכאן מוכח שג"ח שאמרו לימות החמה ולא לימות הלבנה שהרי יום תשעים השלימו כבר ג"ח ופסק תלמודא והל' צ"ל כ"ד חדש חוץ מיום שנולד בו ויום שנתארסה בו, וצריכה להמתין ג"ח חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו ר' יוסי אומר וכו' ר"י אנשואות קאי והכי קאמר לי' לר"י כל הנשים נשואות יתארסו כדקאמרת דלא גזרי' ארוסות אטו נשואות. מיהו בהא פלוגנה עלך שלא חלקת בין אלמנה לגרושה והתרת לאלמנה ליארס בתוך ימי אבלה ואנא ס"ל אלמנה מן הנשואים לא תארס כל ל' יום של ימי אבלה מפני האבל. והאי כל הנשים יתארסו לאו למעוטי ארושה להינשא דהתם כר"י ס"ל וגבי הבחנה ר"י מיקל טפי מר' יהודא כדאמרי' לעיל פי' אלא באבלות איכא לאיפלוגי עלי'. וכמה כל ימי אבלה ל' יום. ור"י סבר דכי אלמנה מן הנשואין מותרת ליארס תוך ל' של אבלה דהא אר"מ ק"ו הוא מה במקום שאסור לכבס מותר ליארס מקום שמותר לכבס אינו דין שמותר ליארס, מאי היא. דתנן שבוע שחל ט"ב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס ובחמישי מותרים מפני כבוד השבת, ותניא קודם הזמן הזה ממעטין בעסקיהן מלישא ומליתן ומלבנות ולנטוע ומארסין ואין כונסין ואין עושים סעודת אירוסין ונשואין אלמא ערב ט"ב שאסור לכבס מותר ליארס תוך ל' של אבל שמותר לכבס א"ד שמותר ליארס, פי' דדוקא הגיהוץ והתספורת אסרו תוך ל' יום אבל הכיבוס לא נאסר אלא כל ז' גיהוץ לאחר שמכבסין הבגד מגהצין אותה בגהוץ כמו שעושין לחדשים ונראין הישנים כחדשים, ואי אמרת כי תניא ההיא מתני' מארסים קודם שבת שחל ט"ב בתוכה דהיינו מר"ח שגם לכבס מותר ותו ליכא ק"ו, אכתי הוא ק"ו ומה במקום שאסור לישא וליתן מותר ליארס מקום שמותר לישא וליתן דהיינו תוך ל' יום של אבל א"ד שיהא מותר ליארס.