תוספות רי"ד על יבמות ב.

חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף כל הדורות, בתו ובת בתו ובת בנו בת אשתו ובת בתה ובת בנה חמותו ואם חמותו ואם חמיו אחותו מאמו ואחות אמו ואחות אשתו ואשת אחיו מאמו ואשת אחיו שלא הי' בעולמו וכלתו הרי אלו פוטרת צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם וכלן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או נמצאו יילנות צרותיהן מורתת שאין אתה יכול לומר בחמותו ואם חמותו ובאם חמיו שנמצאו או שמיאנו, כיצד פוטרת צרותיהן היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשאוה לאחיו ולו אשה אחרת ומת כשם שבתו פטורה כך צרתה פטורה הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת כשם שצרת בתו פטורה כך צרת צרתה פטורה אפילו הן מאה, כיצד אם מתיהן צרותיהן מורתות היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואות לאחיו ולו אשה אחרת ומתה בתו או נתגרשה ואח"כ מת אחיו צרתה מותרת, וכל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתיבמת, שש עריות חמורות מאלו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות אמו ואשת אביו אחות אביו אחותו מאביו ואשת אחיו מאביו ואשת אחי אביו ב"ש מתירין הצרות לאחיו וב"ה אוסרין חלצו ב"ש פוסלין מן הכהונה וב"ה מכשירין נתיבמו ב"ש מכשירין וב"ה פוסלין אע"פ שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מב"ה ולא ב"ה מב"ש כל הטהרות והטומאות שאלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו ע"ג אלו:

פי' ט"ו נשים הן שהן מותרת לראובן והן עריות לשמעון אחיו מצד האב ומפני שהן מותרת לראובן והן עריות לשמעון אחיו מצד האב ומפני שהן מותרת לראובן קוראן התנא נשים, אבל שש עריות דסיפא שהן אסורות לכל האחין ואין קדושין תופסין בהן לשום אח קוראן עריות, בתו של שמעון מותרת לראובן וכן בת בתו ובת בנו וכן בת אשתו שאם נשא שמעון אשה והולידה לו בת יכול ראובן ליקח אותתה הבת וכן בת בתה ובת בנה לשמעון הן עריות, וכן אם נשא שמעון אשה יוכל ראובן ליקח אם אותה האשה שהאי חמותו של שמעון ואם אמה שהאי אם חמותו של שמעון ואם אביה של אותה האשה שהיא אם חמיו של שמעון, וכן נמי יכול ליקח ראובן אחות שמעון ממצד האם כגון יעקב שנשא לאה והוליד ממנה ראובן עוד נשא רחל שהיתה לה בת מאיש אחר והוליד ממנה ראובן עוד נשא רחל שהיתה לה בת מאשי אחר והוליד ממנה שמעון ואותה הבת היא אחות שמעון מצצד האם והיא נכרית לראובן וכן נמי יכול ראובן לישא אחות אחל שהיא אשת אביו ולשמעון האי אחות אמו וכן נמי יכול ראובן ושמעון לישא שתי אחיות ואשת ראובן היא לשמעון אחות אשתו וכן נמי יכול ראובן לישא אשת אחיו של שמעון מצד האם כגון יעקב נשא לאה והוליד ממנה שמעון עוד נשא רחל והוליד ממנה ראובן ורחל כשנשאה יעקב הי' לה בן מאשי אחר ואותו הבן הוא אתח לשמעון מצד האב ולראובן הוא נכרי הלך אותו הבן ונשא אשה ונתאלמנה ממנו או נתגרשה אותה האשה האי אסורה שהאי אשת אחיו מאמו ומותרת לראובן, וכן נמי יכול ראובן לישא אשת אחיו שלא הי' עולמו כגון יעקב שהוליד ראובן ואח אחד והלך אותו האח ונשא אשה ומת בלא בנים ונפלה אשתו לפני ראובן ליבום ואח"כ נולד שמעון אותה היבמה נקראת לשמעון אשת אחיו שלא הי' בעולמו וכתיב כי ישבו אחים יחדיו שהיתה להם ישיבה א' בעולם אותו האח ראוי ליבם פרט לזה שלא היתה להן ישיבה א' בעולם הלכך אותה היבמה אשת אותו האח האחר אסורה לשמעון ומותרת לראובן, דכשימות ראובן אע"פ שמכח ראובן נופלת לפניו שזיקת אותו האח פקעה כשיבמה ראובן ועכשו מכח ראובן היא נופלת עליו אפ"ה כיון שנאסרה עליו שעה א' היא אסור הלו עד עולם וכן נמי יכול ראובן לישא אשת בת שמעון אחיו אם מת או גרשה ועל שמעון היא אסורה מפני שהיא כלתו אלו הן ט"ו נשים שהן אסורות לשמעון איסור ערוה ולראובן אחיו הן מותרת ואם נשא ראובן א' מהן ומת בלא בנים פטורה האי מן החליצה ומן היבום, א' מהן ומת בלא בנים פטורה היא מן החליצה ומן היובום, וכן נמי אם נשא ראובן אשה אחרת עם ערות שמעון כמו שהערוה פטורה מיבום ומחליצה כך צרתה פטורה, שהערוה פוטרות צרתה הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף כל העולם: