תוספות רי"ד על פסחים צא.

אלא איש לפי אכלו כו' . אי קשיא ואמאי לא אמר והאשי אשר הוא טהור כו' דמיירי בפסח ראשון יש לומר כיון דכתיב בסיפ' דקרא ונכרתה הנפש ההיא דמשמע בין בין איש בין אשה לא נוכל לומר דוהאיש בא למעט אשה:

השומע על מהו והמלקט לו עצמות ובל ואוכל בקדשים לערב פי' אבל ביום שמועה ויום ליקוט עצמות הן אוננין מדרבנן ואין אוכלין קדשים ופסח הויא פלוגתא בזבחים בפ' טבול יום י"א אכילת פסחים מעכבא ואל העמידו דבריהם במקום כרת וי"א אכילת פסחים לא מעכבא ואפי' פסח לא אכלי: ואיכא לדיוקי ממנתי' דוקא שומע על מתו ומלקט לו עצמות אוכל בקדשים לערב דלא תפשי לילן. אבל הקובר מתו אע"פ שאינו יום המיתה אינו אוכל בקדשים לערב דיום קבורה תופש לילו מדרבנן ועיין מ"ש שם בפ' טבול יום: