תוספות רי"ד על פסחים ק.

הלכה מכלל דפליגי בהפסקה פ'י כיון דמוקמינן מילת' דר' יוחנן דכי אמר הלכה כר' יוסי בערב שבת להפסקה קאמר ומפסק הלכה כמותו בערב שבת בהפסקה יש להוכיח מיכן דפסק ר' יוחנן הלכה דדוקא אם התחילו בע"ש אין מפסיקן הא לכתחלה אין מתחילין כר' יהודא אלא גם בע"ש ויו"ט אסור לו לאדם מן המנחה ולמעהל כדפסיק בהלכות גדולות ולא כמ"ש במהדורא בתרא:

אלא פורס מפה ומקדש כמה הם דחוקים דברי רבינו שמואל זצוק"ל שפירש דהאי פורש מפה ומקדש קאי אכל שבתות דעלמא ואע"פ שלא התחיל לאכול מבע"י. והוצרך לשבש מן הספרים ושוין שאין מביאין את השלחן אא"כ קידש. גם הוצרך לגרוס תחלה רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא פריס מתה וקדיש והדר תנאי נמי הכי ודברים שאין הדעת מקבלתן הם ודברי המרוה הם עיקר שאינו מדבר אלא במה שהתחיל לאכול מבע"י וקידש עליו היום שצריך לפרוס מפה כדי להפסיקו מאכילתו שכיון שקדש היום אסור לו לאכול עד שיקדש ואל כר' יוסי שהיה מתירו לגמור סעודתו בלא קידוש אבל בכל שבת דעלמא שלא התחיל לאכול מבע"י א"צ לפריסת מפה וכך ממע כל פשט ההלכה:

והאמר ר' ירמי' אמר ר' יוחנן אמר ר' אבהו א"ר יוסי בר' חנינא הלכה כר' יהודא כתוב בעל התו' ה"ג ואיתמר ר' אבהו אמר ר' יוסי בר' חנינא כי ר' יוחנן רבו של ר' אבהו ור' יוסי בר' חנינא הוה ונ"ל כדכתב בספרים גרסינן ואע"ג דהוי תלמידי ר' יוסי הא אשכחן דהוה רגיל ר' יוחנן למימר שמעתתא משם תלמידיו דגרסי' בירושלמי ומפרש התם וקלסוה משום דאמר מילתא משם דזוער מני' ועוד דכתוב בספרים מחב"ס סימן ופתרונו ר' ירמיה ור' יוחנן ור' אבהו ור' יוסי:

הלכה מכלל דפליג להפסקה כדתניא מפסיקין לשבתות דברי ר' יהודא ר' יוסי אומר אין מפסיקין פירש האי דמהדר לאתויי דפליגי נמי בהפסקה לאו משום ר' יוסי מהדר דפשיטא דאמר ר' יוסי אין מפסיקין דהשתא להתחיל ולאכול מתיר עד שתחשך כ"ש שאם התחיל אינו פוסק אלא לא מהדר לאתוי אלא לר' יהודא דסד"א לא אמר ר' יהודא אלא שלא יתחיל אבל אם התחיל מודה הוא שאינו פוסק ולעולם מנלן דפליגי נמי בהפסקה דאיצטרך ר' יוחנן למיפסק הלכה כר' יוסי בהפסקה קמ"ל ברייתא דאפילו בהפסקה פליגי ובהתחלה דערבי שבתות וימים טובים דלא איירי בה ר' יוחנן הדרינן לכללא דאמרי' בעירובין ר' יוסי ור' יהודא הלכה כר' יוסי וכך פסק גם רבינו יצחק מפאס זצוק"ל אבל בעל הלכות גדולות כ' בהלכות קידוש מן תשע שעות דמעלי שבתא ודמעלי יומא טבא לא מיתבעי לאינש לאתחולי בסעודתא דת"ר לא יאכל אדם בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מתשע שעות ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה דברי ר' יהודא ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך ואפי' ר' יוסי לא אמר אלא דאי אתחיל לא ליפסוק אבל לכתחלה לא להתחיל ואינו נ"ל כלל דלא מצינן לאידחוקי ולפרושי מילתא דר' יוסי דאמר אוכל והולך עד שתחשך שגומר סעודתו ואינו פוסק ור' יוסי דאמר הלכה מכלל דפליגי בהפסקה דלפרושי מתניתא דלעיל קא אתי ולמימרא דלא פליגי בהתחלה אלא בהפסקה אבל בהתחלה אפילו ר' יוסי מודה דא"כ מתני' דתני ערב פסחים דוקא דאמר כמאן ותו דבהדיא אמרינן לקמן אלא הא דקתני שוין שמתחילין אימת אי בע"ש מיפלג פליגי אלמא בהתחלה דערב שבת פליגי ושרי ר' יוסי:

אלא פורס מפה ומקדש כתב רבינו יצחק מפאס זצוק"ל פורס מפה ומקדש ואח"כ שארי המוציא וגמר לסעודתי' ומברך ברכת המדזון וכך מצאתי שכתב גם בעל הלכות גדולות אלא פורס מפה ומקדש ואע"ג דלא צריך בהמ"ז ואינו נ"ל דכיון דלא הי' מצריך. שמואל להפסיק ולברך בהמ"ז אלא מקדש וגומר סעודתו אמאי שארי המוציא בלא המוציא נמי גומר אתת סעודתו שלא הצריכו לברך המוציא הלא היכן דבירך בהמ"ז על מה שאכל כדתניא לקמן כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה אבל הכא שא"צ לברך למפרע א"צ לברך לכתחלה ולענין פסק הילכתא אע"ג דר' יוחנן פסק כר' יוסי בע"ש וקיי"ל דכל היכא דפליגי ר' יוחנן ושמואל הלכה כר' יוחנן הכא הלכה כשמואל חדא הא תנאי כוותיה ועוד דהא רבא בר רב הונא עבד בי ריש גלותא כוותיה: