תוספות רי"ד על נדה מב

למאי נפקא מיניה כגון שתחבה לה חבירתה כזית נבלה באותו מקום אי קשיא אמאי לא אמר נפקה מינה כדרב ירמיה דמאר ליה לר' זירא בירידה אמאי טמאה טומאה בלועה היא חשובה לגבי עובר פשיטא לן דלא הוה כבלועה וטעמא דמילתא מיגו דחשיב ילוד לעין לטמא את אמו ולענין שאם היה בין השמשות דלא דחיה מילתו בשבת חשיב נמי ילוד לענין טומאה לענין לטמא החיה שנגעה בו שם ואעפ"י שאלו היה שם כזית נבלה ותימצא לומר דבלוע הוה ואם נגעה בו החיה אינה טמאה לגבי עובר מת היא טמאה מיגו דהוי כילוד לטמא את אמו משום לידה ואפי' בלילדה יבישתא ולגבי דם נמי פשיטא לן דהוא בלוע דכיון דדם מבפנים קאתי מתוך החדר דהיא בלוע אכתי בבית החיצון בלוע הוה ולא הוה גילוי עד דנפיק לברא אבל כזית נבלה דקאי בחוץ והוה גלוי והשתא כשמכניסתו שם הוא נעשה בלוע קא מיבעיא לן אי חשיב בלוע ואינו מטמא אי חשיב גלוי ומטמא כבתחלה והלכך אע"ג דפשיטא לן דר' ירמיה דהוה בלוע לגבי דם איבעיא לן לגבי כזית נבלה ואע"ג דפשיטא לן ערב אושעיא דלגבי עובר הוה גלוי איבעיא לן לגבי כזית נבלה: