תוספות רי"ד על נדרים עא.

פיסקא נדרה והיא ארוסה אמר שמואל א"ק אם היו תהיה לאיש ונדרי' עלי' נדרים שהיו עליה כבר פי' והאי קרא בארוס שני קמיירי מדכתיב ואם הי' תהי':

תניא כוותי' דשמואל ל"ג אלא ה"ג תניא נערה המאורסה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה כיצד שמע אביה ואל היפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ונתארסה בו ביום ואפי' למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. שמע אבי הוהפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת הבעל ונתארסה לאחר בו ביום חוזר האב עם בעלה האחרון ומיפר חלקו של בעל ראשון אמר ר' נתן הן הן דברי ב"ש אבל בה"א אין יכול להפר במאי קמיפלגי ב"ש סברי בנדרים שנראו לארוס נתרוקנה רשות לאב דמיגז גייז וב"ה סברי לאו מיגז גייז פי' ברישא כשלא הפר האב חלקו ליכא מאן דפליג שדאביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ובסיפא כשהפר האב חלקו פליג ר"נ ואמר דקסברי ב"ה דשוב לא נתרוקנה הרשות לאב דמיקלש קליש כדאמרי' לעיל ואע"ג דאיכ' בעל שני בהדי' לא מצי מיפר כך נראית בעיני גירסת ברייתא זו כוך מצאתי' במקצת ספרים ושמעי' מינה דדוקא כשלא שמע הבעל אז מיפר הבעל השני אע"פ שנעשו תחת בעל ראשון ונראו לו אבל אם שמע בהם ארוס ראשון ואל הספיק להפר עד שמת ובו ביום נתארסה לשני אין יכול להפר ארוס שני ונדרה קיים עיין לקמן בהילכתא שהוכחתי שיכול להפר אע"פ ששמע: