תוספות רי"ד על נזיר ב.

כל כינוי נזירות כו׳ והיכא דפתח לא הדר מפרש ברישא והא תנן במה בהמה יוצאה כו׳ ובריש נדרים מקשה מיש נוחלין ומיש מותרות לבעליהן ומיש טעונות שמן ולבונה ומיש בכור לנחלה דבכולהו מפרש מאי דפתח בי׳ ברישא ומתרץ הלין משום דאוושן לי׳ מפרש ההוא דפתח ברישא והדר מקשה והא במה בהמה יוצאה והכא קיצר ולא הביא כ״א במה בהמה יוצאה וה״נ יהיבה טעמא בין במה מדליקין ובמה טומנין ובין במה בהמה יוצא׳ והתם לא יהיב טעמא לא אמר אלא לאו דוקא זימנין מפרש ההוא דפתח בי׳ ברישא וזימנין מפרש ההוא דסליק מניה ברישא והתם נמי מקשה על מאי דתני כינוין ברישא הניחא למ״ד כינוין לשון גוים הן אלא למאן דאמר כינוין לשון שבדו להן חכמים להיות נודר בהן מאי איכא למימר ומתרץ ומי קתני ידות אלא חסורי מיחסרא וה״ק אקדים נמי ותני ידות ברישא כל ידות נדרים כנדרים וכל כינוי נדרים כנדרים והכא לא מקשה ולא מתרץ ויש לומר מה שקיצר כאן פירש שם ומה שקיצר שם פירש כאן ול״ג ליה הכא אלא לעולם תני הכא ותני הכי דהא טעמא קא יהיב התם דאיסורא דנפשיה כלל: