תוספות רי"ד על מגילה מהדורא קמא כג.

פיסקא זה הכלל כו' ת"ר הכל עולין למנין שבעה כו' וסיומא דבריית' בפ"ג דתוספת מגילה איתא הכי בני הכנסת שאין להן מי שקורא אלא אחד עומד וקורא ויושב עומד וקורא ויושב אפילו שבע פעמים ירושלמי ר' זעירא בשם רב ירמיה העבד עולה משבעה קרויות מדקאמר למנין שבעה ש"מ לשלשה ולארבע אינו עולה ואמאי דתנן לקמן קטן קורא בתורה ומתרגם דוקא למנין שבעה קאמר ומה שסתמה במשנה פירשה:

גרסי' בירושלמי עזרא התקין שתהא אשה חופפת ובודקת קודם לנידתה שלשה ימים דבית ר' ינאי ור' בא בר כהן בשם רב הונא כדי לשבת ולשני ימים טובים של גליות:

איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה כו' אמר רבינו יצחק מפאס זצוק"ל והילכתא עולה דאמרי' בפ' בני העיר ר"ח אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר אביי קרי שיהא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחושבת וחד קורא מכי תשא עד ועשית כיור נחושת והיינו מפטיר אלמא עולה מן המנין וכן הלכה ואינו נ"ל לההיא חד דקאמרי התם אינו אלא השביעי שצריך לקרוא בפרשת שקלים והמפטרי קורא עוד באותה פרשה ולעולם מהתם לא מוכח דמפטיר עולה למנין שבעה ובהלכות גדולות של רבינו שמעון קייר"א זצוק"ל בהלכות צורכי ציבור מצאתי כתוב אין המפטיר עוהל למנין חמשה ששה ושבעה מפני שאמרו המפטיר בניבא צריך שיקרא בתורה תחלה כדי לעשות כבדו לתורה ובירושלמי מצאתי כתוב ר' חלבו ורב מתנא ושמואל בר שילת בשם רב שבעה חוץ מן המפטיר בנבאי עיין בהלכה ט"ו דספר הלקט: