תוספות רי"ד על קידושין ח.

ואינו נקנה בתורת חליפין גם זה כך הוא פירושו כדפרישי' גבי אשה אבל אם נותן לו סודר ששוה כל דמיו היינו שוה כסף ובכל עניין שנותן לו קונה אותו:

דרב כהנא שקל סודרא מבי פדיון הבן. קשיא לי דהכא מוכח דהוה כהן ובפ' הזרוע אמרי' רב כהנא אכיל בעבור אשתו אלמא לא כהן הוה. וי"ל דתרי רב כהנא הוו חד בימי רב ורבי יוחנן וחד בימי רב אשי הראשון היה כהן:

אמר ר' אלעזר התקדשי לי במנה ונתן לה דינר ה"ז מקודש' וישלים כו'. פי' ר' אלעזר אליבא דרב הונא אמר למילתיה דאי לרב יהודה האמ' לקמן בפ' שלישי דאינה מקודשת אלא לכשיתן ואם פשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר מקודשת לשני:

והא מדסיפא במנה זה רישא במנה סתם. פי' ואמר לן תנא בין אם אמ' לה במנה סתם והיה מונה לה והולך חוזרין אפילו בדינר אחרון ובין אם אמר לה במנה זה ונתנו לה ונמצא חסר דינר אינה מקודשת:

כיצד כיון דאמר לה במנה זה אף על פי שאין לשון הסיפא דומה ללשון הרישא פירוש דרישא הכי קאמר מה שאמרתי דיכולין לחזור אפילו בדינר אחרון כגון דאמר במנה זה שהאומר במנה זה ונתנו ביד האשה אם נמצא חסר דינר אינה מקודשת דלא נתרצת אלא במנה וגם בשמונה והולך אינה מתרצת אלא במנה והילכך אינם נגמרים הקדושין אלא בדינר האחרון: