תוספות רי"ד על קידושין פ.

אמר ריש לקיש לא שנו אלא בקדשי הגבול אבל ליוחסין לא. ראיתי מקשים והא ס"ל לריש לקיש דמעלין מתרומה ליוחסין דהכי אמרי' בפ' ב' דכתובות ההוא דאתא לקמיה דריש לקיש ואמ' ליה דאיתיהו שחלק על הגורן כו' אלמא מעלין מתרומה ליוחסין. ולא קשיא, דודאי מחילוק גרנות מעלין אבל מאכילת תרומה אין מעלין שהרי גם העבד אוכל תרומה. כדפרישי' התם במהדורא תליתאה. תינוק שנמצא עומד בצד העיסה כו' עיין בפ' כסוי הדם במהדורא תליתאה:

וסמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא ראיתי מקשים אמאי הכא אמרינן איתרע ליה רובא ובריש פרק בתרא דיבמות אמרינן אלא אמר רבא חזקה ליבום ורובא לשוק וחזקה לא עדיפא כרובה ואתא מיעוטא דאפילו תיסמוך אחזקה והוה ליה פלגא ופלגא ולא תינשא ולא תתייבם ונראה לי דלהכי שני לישנא התם ואמר הוה ליה פלגא ופלגא ולא אמר איתרע ליה רובא דא"כ הוה משמע דאיתרע רובא ואזלי בתר חזקה ותתייבם להכי אמר פלגא ופלגא דלא תינשא ולא תתייבם. אבל הכא אפי' אמרת פלגא ופלגא הוה והוי ליה ספק טומאה ברשות היחיד דכיון דתינוק אין בו דעת לישאל ספיקו טהור משום הכי קתני איתרע ליה רובא:

ורבנן מיעוטא כמאן דליתיה דמי רובא וחזקה רובא עדיף. לפי פירש המורה שמפרש דאיכא ודאי מגע בעיסה קשיא ממאי דכתבית בריש נדה דשמאי סבר העמד אשה על חזקתה ולא אמר העמד טהרות בחזקתן מפני שיש בהן ודאי מגע וגם במקוה דאוקימנא דאית בה תרתי לריעותא והא אית' ביה חזקה דטהרות לטיבותא אלא כיון דאית בהו ודאי מגע בטלה חזקה שלהן. והכי נמי גבי עיסה אי אית בה ודאי מגע בטלה חזקתה משום הכי הוי פי' ר"ת עיקר שמפרש ספק מגע כדכתבינן בפ' כיסוי הדם במהדורא תליתאי: