תוספות רי"ד על קידושין יח.

וכאן שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה פי' התם אמר' אם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו אבל מיהו לא חייבוהו חכמים להחזיר דהכי משמע דתני בברייתא לא יחזיר ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו. ולהכי אמרינן בפ' מי שמת שרבא היה רוצה לזכות במעות של איסור ואע"ג דרב מארי בריה הוה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. ואע"ג דהוה בן ישראלית דהוא מארי בר רחל דהות בת שמואל כדאמרינן בדוכתא אחרינא מארי בריה דבת שמואל וקיימא לן לבן בתך הבא מן העכו"ם קרוי בנך. נהי דהוא ישראל גמור מיהו אינו ראוי לירש את אביו דכיון דאזרעיה שלא בקדוש' רחמנ' אפקריה לזרעיה דעכו"ם כדכתיב וזרמת סוסים זרמתם:

אמר רב ששת כגון שיעדה. פי' והכי קאמר העברי יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון ואין האדון יכול לעכב על ידו בשום עניין אבל העבריה יכול לעכב על ידה האדון ע"י ייעוד שהרשות בידו לייעד. וגם במיתת האדון אינה יוצאה כגון אם ייעדה לבנו אי נמי בייעודו ומת בלא בן שהיא זקוקה ליבם.

ת"ר גניבו אלף ושוה חמש מאות אינו נמכר. פי' המורה אינו נמכר וחוזר ונמכר. ויפה פירש ובהא פליג רבי אליעזר ואמר דאינו נמכר דבגניבתו אמר רחמנא ולא בחצי גניבתו. אבל להימכר פעם אחת לא פליג רבי אליעזר דאם כן אין לך עבד עברי נמכר בגניבתו לעולם שאי איפשר לצמצם שיהא ממכרו כנגד גניבתו לא פחות ולא יתר אלא ודאי להכי בעי כנגד גניבתו שלא ימכר פעמים כי אם פעם אחת:

עבד עברי נמי ניכפינהו לבני משפחה משום פגם משפח' קשיא לי טובא דאליבא דמאן אי אליבא דרבי הא אמר אינו נגאל בקרובים. ואי אליבא דרבי עקיבא דפליג עליה וסבר דנגאל בקרובים הא אמר גאולת קרובים היא לשיעבוד ואי אליבא דר' יוסי הגלילי דאמר גאולת קרובים לשיחרור אכתי קשיא לי דאמאי ניכפינהו התינח אב דזבנה כייפינן ליה אלא קרובים מאי קא עבדו ואמאי בעינן למיכפינהו. ונראה לי דה"ג עבד עברי ניכפוניה בני משפחה. ופי' שאם היו לו קרקעות ומכר עצמו מפני שהיה חס על נכסיו ולא היה רוצה למכור קרקעותיו יכופו אותו בני משפחה מפני פגמם וימכרו מנכסיו יפדוהו בעל כורחו: