תוספות רי"ד על קידושין טז.

שטר אמה העבריה מי כותבו נראה לי דהוא הדין דפליגי נמי אעבד עברי דהא עברי מעבריה יליף והאי דנקט אמה העבריה משום דבה מישתעי קרא:

באישות מיהא לא אשכחן. נראה לי דלא גרסינן ליה דמה אישות שייך גבי אמה העבריה ואי משום דהיא בת ייעוד והרי גם עבד עברי ילפינן מינה. אלא הכי גרסינן להכי אהני אם אחרת:

תנא וקונה את עצמו בכסף ובשוה כסף ובשטר. פירש הא דתנן ובגרעון כסף הוי בין בכסף בין בשוה כסף בין בשטר. אילימא דכתב ליה שטרא אדמיה היינו כסף. פירש אדבעית לפרושי מתניתן הכא דאתא לאשמועינן דנפדה בכי האי גוונא ואין האדון יכול לעכב אם כן היינו כסף שבכסף שהוא מקבל עליו יוצא והשטר אינו אלא לראיה בעלמא ויכול לעשותו בפני עדים בלא שטר. אלא ודאי אין הדין כן שאין כופין האדון להוציאו עד שיתן לו כסף או שוה כסף ולא שיזקפם עליו במלוה כדאמרי' לקמן נקיט מרגניתא בידיה ויהבינן ליה חספא: