תוספות רי"ד על עירובין מהדורא תנינא לז.

עולא אמר ליתא לדאיו ממתני' ואלא הא קתני ר' יהודא ור' שמעון ור' יוסי אוסרין עולא זוזא זוזא קתני ומיחל ושותה דברי ר"מ ור' יהודא ור' יוסי ור' שמעון אוסרין פי' לעולא אתיא מתנ י' דעירובין דהכא ומתני' דבפ' כל גט וברייתא דכל מה שלקטו עניים היום בחדא דאית לי' לר' יהודא ברירה וההיא דיומא דאמר ר' יהודא לא יהו שופרות לקיני חובה מפני התערובת ואמרי' התם דלית לי' לר' יהודא ברירה אמר לך עולא ההיא איו תאני לה דקסבר ר' יהודא לית לי' ברירה אבל חכמים פליגי עלי' ואמרי דר' יהודא אית לי' ברירה בין בתולה בדעת עצמו דהיינו עירובין ולוקח יין מבין הכותים ובין בתולה בדעת אחרים דהיינו ההיא דפ' כל גט וההיא דפיאה ור"ש הכא בלוקח יין לית לי' ברירה משום דהוא תולה בדעת עצמו וברצה האב אית לי' ברירה מושם דהוא תולה בדעת אחרים ושני לי' בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים ובעירוב דהוי מדרבנן ס"ל דעירובו עירוב אע"ג דהוא תולה בדעת עצמו ור' יוסי בין בתולה בדעת עצמו בלוקח יין ובין בתולה בדעת אחרים דהיינו ממה היא באותן הימים וחילול מעשר שני על סלע שתעל הבידי מן הכיס ס"ל דאין ברירה ושלש מחלוקת בדבר ורבא ס"ל דבין ר' יהודא ובין ר' שמעון ל"ש בתולה בדעת עצמו ול"ש תולה בדעת אחרים אית להו ברירה והכא בלוקח יין כדקתני טעמא שמא יבקע הנוד כדאמר בפ' כל גט והכי לקמן בשמעתין ומאי דאמרי ' הכא דר' יוסי לית לי' ברירה בין בתולה בדעת עצמו דהיינו בלוקח יין ובין בתולה בדעת אחרים דהיינו גבי מהה היא באותן הימים דאמר ר' יוסי מגורשת ואינה מגורשת משום דלית לי' ברירה כדפרישית בפ' כל הגט עיין מה שהקשתי במה"ק דר' יוסי אדר' יוסי וביו"ט בפ' המביא אשכחן דפליגי ני ר' אליעזר ורבנן בברירה דתנן התם ועוד אמר ר' אלעזר עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מיכן אני אוכל למחר וחכ"א עד שירשון ויאמר מיכן ועד כאן אלמא ר' אליעזר אית לי' ברירה ורבנן לית להו ברירה וכי היכי דאשכחן דפליגי תנאי בברירה ה"נ פליגי בה אמוראי דאמרי' בפ' משילין פירות בה' הבהמה והכלים איתמר שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות אמר רב חבית מותרת ובהמה אסורה ושמואל אמר אפילו חבית נמי אסורה מאי קסבר רב אי קסבר יש ברירה אפילו בהמה תשתרי ואי קסבר אין ברירה אפילו חבית נמי תתסר לעולם קסבר יש ברירה ושאני תחומים מושם דקא ינקי תחומין מהדדי ואמרי' נמי התם איתמר רבן הושעי' אמר יש ברירה ור' יוחנן אמר אין ברירה דאמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל ומסקי' התם דאפילו ברבנן לית לי' לר' יוחנן ברירה דתני איו ר' יהודא אומר אין אדם מתנ ה על שני דברים כאחת אלא אם בא חכם למזרח עירובי למזרח למערב עירובי למערב אבל לכאן ולכאן לא ואמרי' ע"ש לכאן ולכאן דלא דאין ברירה מזרח ומערב נמי אין ברירה ואמר ר' יוחנן וכבר בא חכם וקשיא לי דמאי מוכח מהכא דר' יוחנן לית לי' ברירה אפיי בדברבנן אטו מושם דפריש מילתי' דאיו ס"ל כוותי' והא רב משמע טפי דס"ל כאיו מדקאמר ליתא למתני' מדתני איו והכא אמר דיש ברירה אלא בע"כ בעינן למימר דרב מילתי' דרב יהודא אתא לפרושי ולמימר דלית לי' לר' יהודא ברירה אבל רב לא ס"ל כרב יהודא אלא אית לי' ברירה וה"ה נימא נמי לר' יוחנן דמילתי' דאיו אתא לפרושי ולי' לא ס"ל ונ"ל לתרץ מושם דלא בעי תלמודא לאפוכי פלוגתייהו ולמימר דרב הושעי' לית לי' ברירה ור' יוחנן אית לי' צרירה דטפי ניחא לי' לאוקמי דר' יוחנן לית לי' ברירה אפילו בדברבנן מרב הושעי' דרב יוחנן שמעי' לי' דצ"ל ברירה גבי האחין שחלקו ורב הושעי' שמעי' לי' דאית לי' ברירה דמוקי פלוגתייהו דב"ש וב"ה למפרע כדאמרי' בפ' הדר ואע"ג דהתם מקשינן ואמרי' דרב הושעי' אמר לטהר את הפתחים מכאן ולהבא. ומרתץ כי לית לי' לרב הושעי' ברירה בדאורייתא אבל בדרבנן אית לי' נ"ל דלפי שיטתו השיבו דאפילו אם איתא דאמר רב הושעיא הכי אית למימר דבדאורייתא לית לי האבל בדרבנן אית לי' אבל העיקר הוא דהדר בי' הושעי' כדכתבית לעיל דא"כ קשיא דרב הושעי' אדרב הושעי' וקשיא נמי הלכתא אהלכת' דהכ' פסק מר זוטרא הלכה כרב הושעי' ובנדרים בפ' השותפין פססקו רב הונא ור' אלעזר הלכה כראב"י דאית לי' ברירה אפי' כדאוריית' ובפ' מרוב' אמרי' ני דר' יוחנן לית לי' ברירה מהא דהאחין שחלקו כי' ובריש פ' כל גט נמי אמרי ור' יוחנן אמר אפי' האחרון נמי דהיינו אמר ללבלר כתוב גט לאיזו שארצה אגרש פסול ואינו פוסל בכהונה מושם דלית לי' ברירה ובפ' בתרא דבכורות נמי בה' האחין השותפין אמרי' ור' יוחנן אמר אפי' חלקו תשעה כנגד תשע' ועשרה כנגד עשרה אין אומרים זהו חלקו המגיעי משעה ראשונ' דלית לי' ברירה וקשיא לי דהיכי אמר ר' יוחנן אין בריר' והאמר ר' יוחנן כסתם משנה וכל הנך סתמי דכתבית לעי אמרי דיש בריר' ושי לתרץ דכל הנך סתמי אמר לך ר' יוחנן ר' מאיר תאני להו וכסתם יחיאה לא קאמר ר' יוחנן ודכוותה מתרץ ר' יוחנן בפ' מרובה אבל ר' יוחנן ס"ל כרבנן דפליגי על ר' אליעזר אואמרי עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן ורכרבנן נמי דפליגי על ר"ש גבי האומר הריני מערב לכל שבתות השנה רציתי אלך לא רציתי לא אלך מבע"י עירובו עירוב. משחשיכ' ר"ש אומר עירובי עירוב וחכ"א אין עירובו עירוב אלמא אפ' בדרבנן ס"ל לחכמים דאין בריר' ורב דאמר יש בריר' ושמואל דאמר אין ברירה אזדו לטעמייהו דהכי אמרי בפ"ק דב"ק בה' במיטב הארץ ובב"ב בה' בית כור עפר שלשה אחין שחלקי ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר ויתר. ורב אשי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות רב אמר בטלה מחלוקת קסבר האחין שחלקי כיורשין דמי ומואל אמר ויתר האחין שלחלקי כלקוחות דמי וכלוקח שלא באחריות דמי ורב אסי מספק' לי' אי כיורשין דמי אי כלקוחית דמי הלכך ניטל רבעי בקרקע ורביע במעות הנה שמואל דאמר כלקיחות דמי ס"ל דאין בריר' כ' יוחנן ורב דאמר כיורשין דמי ס"ל דיש בריר' ורב אסי דמספקא לי' אע"ג דאמר משמי דר' יוחנן לקוחות הן לא קשיא הא דיד' והא דרבי' ובפרק כל גט נמי פליג רב אסי על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר אפילו אחרון אינו פוסל משום דקסבר אין ברירה ורב אסי אמר כולן אין פוסלין בכהונ' חוץ מן האחרון פי' דמספק' לי' אי יש בריר' אי אין בריר' ורב אמר התם כולן פוסלין בכהונ' חוץ מן הראשון ושמואל אמר אפילו ראשון נמי פסול ואי קשיא כיון דשמואל ס"ל כר' יוחנן דאמר אין בריר' אפילו נמי לא ליפסול וכ"ש ראשון.

תשובה אע"ג דאיחן בריר' ולא נכתב לשמה כלל ס"ל דפוסל משום חומרא דכהונ' דהא בכל שארא דמתני' אין שם לשמה כלל ואפ"ה אמרי רב ושמואל דפסלי מושם חומר' דכהונ' ובפ' בתרא דבכורות תנן האחין השותפין שחייבין בקילבין פטורין ממעשר בהמה כו' עד חלקו ואח"כ נשתתפי חייבין בבקולבין ופטורין ממעשר בהמה ואמרי' בגמר' אמר רב ענן לא שני אלא שחלקו גדיים כנגד טלאים אבל חלקו גדיים כנגד גדיים אומר זהו חלקו המגיעו משעה ראשונה ורב נחמן אמר אפילו חלקי תיישים כנ גד תיישים וגדיים כנגד גדיים אין אומרים זהו חלקו המגיע משעה ראונ' ואזדא ר' יוחנן לטעמי' דאמר ר' יוחנן האחין שחלקו כו' הנה רב ענן ור' אליעזר ס"ל דיש ברירה ורב נחמן ור' יוחנן ס"ל דאין ברירה ואע"ג דקי"ל כל היכי דפליג רב ושמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וכ"ש הכא דקאי שמואל כר' יוחנן הא אמרינן בגדיים בריש פ' השותפין אמר רב הונא הלכה כראב"י וכן אמר ר' אליעזר הלכה כראב"י דאמר זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו מושם דיש בריר' ובפ' בית כור עפר נמי פסיק תלמוד' והלכת' בטלה מחלוקת כרב דאמר יורשין היו אלמא לית הלכת' כר' יוחנן דאמר האחין שחלקו לקוחית הן ובפ' משילין נמי אמרי דרש מר זוטרא הלכה כרב הושעי' דאמר יש בריר' שמעת מהני כולהו דיש ברירה ואפי' בדאורייתא: