תוספות רי"ד על עירובין מהדורא תנינא לה.

פיסקא נתנו במגדל רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הכא במגדל של עץ עסקינן מ"ס כלי הוא ואין בנין וסתירה בכלים ומ"ס אוהל הוא פי' סתם מגדל גדול הוא ומחזיק ארבעים סאה בלח שאינו מקבל טומאה מ"ס אהל הוא שכיון שיצא מתורת כלי תורת אוהל עליו וכמחובר לקרלק דמי ואסור לשברו ומ"ס אע"ג דיצא מתורת כלי הנ"מ לענין טומאה אבל לענין שבת תורת כלי עליו דהא מטלטל היא ואין בנין בכלים ויכול לשברו וליטול עירובו ופלוגתא דהני תנאי דפליגי גבי זב דת"ק מטמא אם הסיטו זב כדין שאר כל הכלים ור' נחמי' ור"ש מטהרין דאין עליו תורת כלי אלא תורת אוהל וכמחובר לקרקע דמי וכמו שאם הקיש בדלת הב"ת טהור הה"נ במגדל טהור ואקשי אביי ותיסברא דבהא פליגי והתנאי אהל וניסט טמא כלי ואינו ניסט טהור פי' אע"ג שמחזיק שהוא כמו אהל אם הסיטו טמא הוא דאע"ג דהאו טהור כשאר הטמאות הנ"מ גבי מגע וגבי אהל המת מפני שיושב ואינו מתנענע וכל כלי העשוי לנחת אניו מקבל טומאה אבל גבי הסיטו הזב כיון שמתנענעו אין לחלק בו בין גדול לקטן אלא כל שהסיטו אפילו גדול טמא ולכ שלא הסיטו אפילו קטן טהור והכא ברעדה מחמת כחו קמיפלגי ומתני' במאי פליגי פי' כיון דאשכחן גבי זב דאפילו כלי גדול ככלי קטן חשוב ה"ה גבי איסור שבת אע"פ שהמגדל גדול ומחזיק מי' סאה ואינו חשוב כלי לקבל טומאה לגבי איסור שבת בשאר הכלים הוא חשוב ואין בו בנין וסתירה וא"כ במאי פליגי אביי ורבא דאמרי תרווייהו הכא במנעול דקטיר במתנא עסקי' ובעי סכינא למיפסקי' כו' פי' כגול שהי' מסומר יפה ומהודק שלא הי' יכול לשבר אך אם הי' מביא כלי אומנות להוציא מסמרותיו וזה ודאי הוא אסור אפילו מדאורייתא כדבענין למימר לקמן גבי נפל עליו גל דאי בעי מרא וזיבולא אסור מדאורייתא בל הי' קשור המנעול במתנא והי' חזק שלא הי' יכול לנתקו וצריך סכין לחותכו וקי"ל חותמות שבכלים מתיר ומפקיע וחותך ובטלטול הסכין פליגי ובכל זה השיטה וביוצא בזו אמרינן בפ' חביות שנשברה בה' שובר אדם חבית תני חדא חותלותת של תמרים ושל גרוגרות מתיר ומפקיע וחותך ותניא אידך מתיר ומפקיע ולא חותך לא קשיא הא רבנן והא ר' נחמי' ואיתא נמי ביו"ט בפ' המביא בה' בית שהוא מלא פירות ובכל זו השיטה מראש ועד סוף אית לן למימר דמתני' דמגדל רבנן היא ולא רבי כך נ"ל פתרון שיטה זו אבל המורה פירש ומתני' דעירוב במאי מוקמינן לה דהא לכ"ע אי גדול היא אהל היא ואמאי עירובו עירוב ואי קטן שאינו מחזיק מ' סאה בלח בכלי הוא ומ"ט דר"א ואינו נ"ל מה שאמר דאי גדול הוא לכ"ע אהל הוא דאדרבה אע"פ שהיא גדול אמרן אהל וניסט טמא אלמא בכלי היא חשוב ותו דתניא בפ' כל הכלים דלח של שדה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין ואל מחזירין ואסקה רבא נוטלין דאין בנין וסתירה בכלים ולא מחזירין גזריה שמא יתקע אלמא אפילו באלו שהן כלים גדולים שהן מחזיקין מ' סאה אמרינן שתורת כלי עליהן לענין שבת גם בקטיר במתנא פירש ואע"ג דהכא אהל הוא ואמרינן חותמות שבקרקע אסיר לחתוך גזירה דרבנן היא דמיחזי כי סותר ולאו סותר בנין ממש הוא דהא פתיחת דלת בעלמא הוא וכיון דשבות הוא לא גזרו עליו בין השמשות ואינו נ"ל כל דאפי' אם הי' כדבריו דפתיחת דלת בעלמא הוא שבות וטלטול הסכין לר' נחמי' מה הוא כ"א שבות בעלמא ואיזהו יותר גדול טלטול הסכין או פתחיחת דלת בקרקע א"ה בבעי' למימר אע"ג דהוא מחזיק מ' סאה בלח גבי איסור שבת כלי היא חשוב כדאמרן גבי זב הילכך מתיר ומפקיע וחותך ובטלטול הסכין פליגי ומתני' רבנן היא דכל שהוא מושם שבות גזרו עליו ביה"ש וגם לשברו נמי הי' מורת אלא שהי' מסומר יפה והי' חדש והי' צריך לכלי אומנות כדפרישית וקשיא ללי טובא דהכא אמרי רבה ורב יוסף אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים וה"נ אמרי' בפ"ב דיו"ט בה' אין זוקפין את המנורה ביו"ט ודאי קעביד א"ר יצחק ביסנא הכא במנורה של חליות עסקי' מושם דמחזי כי בונה דב"ש סברי יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים וב"ה סברי אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ובפ' המביא כדי יין אמר שמואל מתיר אבל לא מפקיע ולא חותרך ושבכלים מתרי ומפקיע וחותך אחד שבת ואחד יו"ט פי' בקרקע דיש בנין וסתירה דוקא להתיר מותר כגון שאינו קשר של קיימא אבל אם אינו יכול להתיר אינו מפקיע בידו ואינו חותך בסכין דהוי כי סותר אבל של כלים דארין בנין וסתירה בכלים מפקיע וחותך ובשבת בריש פ' כל הכלים נמי אמרי' ת"ר דלח של שדה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין ולא מחזירין ואסקה רבא לעולם קסבר אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ומש"ה נוטלין והא דתניא ולא מחזירין גזירה שמא יתקע מכל הני מוכח דאין בנין וסתירה בכלים ובריש פ' הבונה אמרי' עייל שופתא בקופינא דמרא רב אמר מושם בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש אלמא דקסבר רב דיש בנין בכלים והיכי שביק ב"ה וסבר כב"ש ובשלהי פ' כירה נמי אמרינן אשכחינהו לוי בר שמואל לר' אבא ולרב הונא בר חייא דקיימי אפיתחא דבי רב יהודא אמר להו מה הוא להחזיר מטה של טרסיים בשבת לא הוה בידייהו אתי שאלוה לרב יהודה אמד להו רב ושמואל דאמרי תרווייהו המחזיר מטה של טרסיים בשבת חייב חטאת מיתבי המחזיר קני המנורה בשבת חייב חטאת וקנה של סיידין לא יחזיר ואם החזיר פטור אבל אסור ר' סימאי אומר קרן עגולה חייב חטאת בפשוטה פטור היא דאמר כי האי תנא דתנאי מלבנת המטה וכרעי המטה ולוחין של סקבים לא יחזור ואם החזיר פטור לא יתקע ואם תקע חייב חטאת רשב"ג אומר אם הי' רפוי מותר בי רב חמא הואי מטה גללניתא דהוי מהדרי לי' בשבתא אמרו ליה רבנן לרב חמא מאי דעתך דבנין מן הצד הוא נהי דאיסורא דאורייתא ליכא איסורא דרבנן מיהא איכא אמר להו אנא כרשב"ג ס"ל דאמר אם הי' רפוי מותר אלא מוכח מהכא דיש בנין בכלים ואפילו שמואל נמי ס"ל הכי ומחיבי חטאת כרב ונ"ל לתרץ דודאי כל תיקון הכלים שהוא מעשה אומן אע"פ שההדיוט עושה אותו אסור משום בונה וחייב עליו חטאת ובכי האי גוונא ודאי אמרי' דיש בנין בכלים שאם גם בזה נרצה לומר דאין בנין בכלים א"כ כל אומן יתקן כלים בשבת ומש"ה אמר רב עייל שופתי' בקופינא דמרא חייב מושם בונה דהוא משעשה אומן דאי לאו האי שופתחא לא הוה קאי והוה מישתליף קתא ממרא וכן נמי מטה של טרסיים שהיא עשוי' פרקים פרקים כמו אלא המטות שלנו ומחברין אותן ואנין מפרקין אותן בכל יום וצריך מעשה אומן לחברם וכן נמי קני מנורה וקרן עגולה ומלבנות המטה וכרעי המטה ולוחין של סקבים כל אלה הם מעשה אומן ומחייבין מושם בונה וליכא מאן דפליג עלייהו ושמואל דפליג עלי' רב בשופתא דקופינא דמרא לאו מושם דס"ל דאיין בנין בכלים היכא דצריך מעשה אומן שהרי גם הוא מחייב חטאת דמה לי מושם בונה מה לי מושם מכה בפטיש חייב חטאת יהא אלא טעמא דשמואל כדפרישית התם במהדורא בתרא דקסבר לא דמי לבונה אלא כשמחבר הכלי פרקים פרקים דומיא דקני מנורה ומלבנות וכרעי המטה אבל כלי העשוי מפרק אחד כל מלאכה שאתה עושה בו אינו אלח מושם מכה בפטיש כון ההחוקק קב בבקעת וכיוצא בו ורב סבר בודאי חקיקת קב הוא מכה בפטיש אבל שופתא בקופינא דמרא דמי למחזיר קני מנורה ומשום מחזיר חייב ומשום בונה מחייב מ"מ שניהן מודים שיש תורת בינן בכלים אבל בדבר שא"צ מעשה אומן כגון דלת של שדה ושל תיבה ושל מגדל שכל אדם יכול לסלקם ולהחזירם בזה ודאי יש חילוק בין כלים לקרקע שדת הבית אע"פ שכל אדם יכול לסלקו ולהחזירו המסלקו בשבת חייב מושם סותר והמחזירן חייב מושם בונה ואע"פ שא"צ מעשה אומן כדאמרינן בפ"ק דיו"ט גבי תריסי חניות שאם יש להן צרי מן הצד דכ"ע ל"פ דחייב חטאת מפני שדומין לדלתות הבית שיש להן ציר מן הצד אבל דלת שדה תיבה ומגדל מורת ליטול וגם להחזיר אם א"צ לתקוע שאין בנין בכלים ומש"ה התיר רבא ואמר אין בנין וסתירה בכלים בדרך שא"צ מעשה אומן כמו שיש בקרקע אלב אם הי' מסומר יפה שהי' צריך לכלי אומנות ליטול מסמרותיו והוא מעשה אומן אסור אפי' בכלים כדפרישית לעיל ומנורה דפליגי בה ב"ש וב"ה בכל יום היו מפרקין חליותי' וזוקפין אותן וא הי' צריך מעשה אומן ואל לתקוע ומש"ה אמרו ב"ה דאין בינן בכלים ולהפקיע ולתוך החותמות נמיאין בהן מעשה אומן ומש"ה מחלק שמואל בין כלים לקרקע אבל לעולם כל דבר הצריך מעשה אומן יש בנין בכלים ומש"ה אמרי רב ושמואל דמחזיר מטה של טרסיים בשבת חייב חטאת משום בונה וקנה של סיידין פטור אבל אסור פי' מפני שאניו עומד מחובר תמיד שהסייד מפרקו ומחברו כפי מה שצריך לו בשעת מלאכתו ר' סימאי אמר קרן עגולה טמאה קרן פשוטה טהורה פי' שתיהן צריכות מעשה אומן אלאא שקרן עגולה צריכה אומנות יפה יותר מקרן פשוטה ומקרקן פשיטה מקשה לו דאע"ג דצריכה מעשה אומן כיון שיהא פשוטה וא"צ אומנות דקה פטור ומטה של טרסיים נמי פשוטה היא ואמאי מחייבי חטאת רב ושמואל ומתרץ אינהו דאמר כי האי תנא דאמר דמלבנות וכרעי המטה שנתפרקו לא יחזירום בשבת אפילו בלא תקיעה גזריה שמא יתקע ויעשה מעשה אומנות ואם תקע שעשה מעשה אומן חייב חטאת ורב"ג הי' מתיר אפי' לתקוע אם הי' רפוי שאפי' ע"י תקיעה אינו מתהדק ומתחבר יפה אלא עוד נופל ומתפרק ות"ק הי' אוסר מדרבנן זו התקיעה שמא יעשה תקיעה של אומנות או יש לפרש דרשב"ג לא התיר לתקוע כלל אלא להחזיר אם הי' רפוי דכיון דהוא רפוי לא אתי למיתקע מושם דלא מהניא ליה תקיעה ות"ק אסר להחזיר בכל ולא חילק ומטה גללניתא דהוה בי רב חמי' מתפרקת היתה תמיד ולא היה צריך בחיבורה מעשה אומן ורבנן דבעי למיסרה ליה הוו סברי כת"ק דאסר להחזיר אפי' בלא מעשה אומנות ואיהו סבר כרשב"דג דאמר אם הי' רפוי והיא היתר רפוי' שאף ע"י תקיעה לא היתה מהדקת יפה והמורה פירש במטה של טרסיים שמחייבין רב ושמולא חטאת מושם מכה בפטיש ולאו מושם בנין בכלים וקשיא ליה משופתא בקופינא דמרא דאמר רב מושם בונ הא"ו היכא אמרינן אין בנין בכלים בדרך שאינו צריך מעשה אומן כדפרישית אבל בדרך הצריך מעשה אומן יש בנין בכלים והתיבתא פירש לר' אבא ורב הונא בר חייא דאמר כי האי תנאי כרשב"ג דמתיר לכתחלה ואינו נ"ל כלל דאינהו לא הוה בידייהו ואל אמרי מידי והכי מותבינן להו אלו הוי ידעי לה להא מתניתא הוה פשטי מינה ותו דעבדי' למטה של טרסיים שהיתה רפוי' ואי הכי הוי מחייבי רב ושמואל חטאת והא אפי' ת"ק דרשב"ג לא אמר אלא מדרבנן ואם החזיר פטור הילכך אין פנים לפתרון זה ומה שפירשתי נראה לי עיקר: