תוספות רי"ד על עירובין מהדורא תנינא קג.

הותכין יבלת במקדש כו' . מהכא משמע דכל זמן דאי' ביה יבלת בקרבן הוי מומא ופסול וכי חתיך לה איתכשר והכי אמרי' נמ גבי פסח וחתיכת יבלתו אינן דוחין והכי תנן נמי בסוף פ' כל אלו מומין ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה כו' עד ובעל גרב ובעל יבלת דמשמע שכל זמן שהיבלת בי פסול למקדש ואם נחתכה כשר ומש"ה אין שוחטין עלי' במדינה דלא הוי מום קבוע וקשיא לי טובא דתנן בההיא פירקא לעיל מינה ר' חנניא בן אנטיגנוס אומר את שיבלת בעינו כו' והוינן בה בגמר' למימר' דיבלת מומא הוי ורמינהו אלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ואל במדינה בעל יבלת ומתמה ויבלת לא הוי מומא והא כתיב יבלת בתורה ומתרץ לא קשי' הא בגופו הא בעינו פי' מתני' דר' חנני' תני את שיבלת בעינו מש"ה הוי מום קבוע ומאי דתנן שאין שוחטין עליהן במדינה הוי בגופן ומקשה מיכדי קרא סתמא כתיב מה לי בגוף מה לי בעין פי' דבכ"מ דאיתא הוי מומא ומתרץ לא קשיא הא דאית בה עצם הא דלית בבה לעצם דמתני' בה עצם בעינו הויא מומא ואפילו בגופו מיירי דאית בה עצם ודמתני' דתני דבעינו הויא מומא ואפילו בגופא מיירי בדלית בה עצם דבעינו הויא מום קבוע ובגופו לא הויא מום קבוע והילכך אין שוחטין עליה במדינה אלא פסולה הויא עד שיחתוכוה ומש"ה אין שוחטין עליה במקדש ומקה לית בה עצם בגופו פסולה הוי תילתול בעצמ' הוא ותנן ר"א אומר אף בעלי התלתותין פסולין באדם וכשרין בבהמה ומתרץ אל אאידי ואידי בעינו ול"ק הא בשחור והא בלבן ומקשה בלבן והא אין מומין בלבן ומסיק אלא אידי ואידי בעינו ול"ק הא דאית ביה שיער הא דלית בי' שיער פירש ליכא לאוקמי מתני' דתני ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ואל במדינה ביבלת שבגופו דאי אית בי' עצם מום קבוע הויא ואפי' במדינה ואית לי' בה עצם היינו תלתול בעלמ' דתני ר' אלעזר שהתלתולין פסולין באדם וכשרין בבהמה אלא ביבלת שבעינו מייר ובלבן שבעינו וכגון דאית בה שיער הלכך מום קבועה לא הויא לשחוט עלי' במדינה מפני שהוא בלבן ופסולא מיהת הויא מפני שיש בה שיער ומאי דאמרי' דאין מומין בלבן כשאין בה שיער אלמא מוכח מהכא דיבלת שבגוף דלית בה עצם תלתול בעלמ' הויא ובלא שום חתיכ' שוחטין עלי' במקדש א"כ אמאי תנן הכא חותכין יבלת ובפסחים נמי חתיכת יבלתו אי דאית בה עצם מום קבוע הויא ולא מהניא לה חתיכה ואי דלית בה עצם שום חתיכה לא בעיא וראיתי שפירש המורה התם במשנה ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ואל במדינה כו' על ובעל יבלת כדאוקימנה לעיל בדאין בה עצם וקשיא לי דהא אמרן לעיל דהיכ' דלית בה עצם תלתול בעלמ' היא ושוחטין עלי' במקדש והא מתני' אוקימנה ביבלת שבלובן העין ואית בה שיער. והנכון בעיני לפרש דיבלת שיאן בה עצם שהיא תלתול בעלמ' פלוגת' הוי דרבנן ור' אלעזר דר' אלעזר הוא דאמר שבעלי התלתולין כשרין בבהמה אבל רבנן סברי כל זמן שלא חתכה היא פסולה במקדש ומש"ה תנן הכא ובפסחים דחותכין אותה ותנן נמי בבכורות ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה כו' עד ובעל יבלת וכי אקשי לי' לית בה עצם בגופו פסולה הוי תלתול בעלמ' הוא ותנן ר"א אוומר כו' הו"ל לתרוצי דפלוגת' היא דר"א הוא דסבר הכי אבל ת"ק סבר דאין שוחטין עלי' במקדש עד שיחתכני כדתנן בעירובין ובפסחים אלא לפי שיטתו השיבו דאפי' אם תימצי לומר דהא מתני' דאין שוחטין עליהן במקדש ואל במדינה היא ר"א מצינו לתרוצי לך ולאוקמה ביבלת שבלובן העין ואית בה שיער אבל מיהו העיקר היא דפלוגת' הויא ודלא כר"א ולעולם אע"ג דלית בה עצם אין שוחטין עלי' במקדש עד שיחתכנה: