תוספות רי"ד על חגיגה יא.

שכן חומט תחלת בריאתו בכעדשה פירוש המורה חומט אומר אני שהוא שקץ שקורין לימצא הגדל בקליפה ההולכת ומתעגלת תמיד כל מה שהוא גדל ותחלתו ניכר בקליפה שכעדשה היתה. ובפרק דמ"ק בה' צדין את האישות אמרינן מאי קראה דכתיב כמו שבלול תמס יהלוך ופי' שם שבלול לימצין. תמס יהלוך, כלומר שיוצא חוץ מנרתיקו ורירות נופלות ממנו עד שהוא נימח ומת, תמס כמו ונמס. ולפי פירושו, זהו מה שאנו קורין בלעז קוצבובול"ו. והאיך יתכן שזהו חומט האמור בשמנה שרצים דבפ' העור והרוטב תנן שמנה שרצים יש להן עורות. ובשבת תנן ב"פ שמנה שרצים שמנה שרצים האמורין בתורה הצדן והחובל בהן חייב ואם זה הוא החומט מאי צידה שייכא בי', שהוא ניצוד ועומד ואינו יכול לזוז כ"א מעט ביותר, ומה חבלה שייכא בי', מה עור יש לו. לפיכך נ"ל שחומט אחר הוא ואין זה שבלול עיין בפ' העור והרוטב במהדורא תליתאה: