תוספות רי"ד על בבא מציעא יט

כי קתני בברייתא אע"פ ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה. בבריא דלאו בר מיהדר היא כו' עד דכי מפיק האי כתבא דקדים זכי בי' אי קשיא לאביי דאמר עדי' בחותמין זכין לו . אי זכי בה שפיר קא זכי בה ומ"ט תני אע"פ ששניהם מודים לא יחזיר י"ל דאביי מוקי לה בלא עדי חתומה בעדי מסירה כרתי ואי קשיא תירצנו דייתיקו מתנה דתנן דהיא מתנת בריא ומשמע הא אמר תנו נותנין מאי איכא למימר נ"ל שיש לתרץ דהכי קתני מתני' דייתיקי של מתנה וחדא מילתא היא ובשכיב מרע מיירי כולה. ומאי דתני בברייתא איזו היא דייתיקי ואיזה היא מתנה. לאו לפרושי מתנה דמתני' אתא אלא הכי קאמר דייתוקי דתנן במתני מה פי' לשון דייתיקי דא תהא למיקם ולהיות וכשאמר אי זהו מתנה הכי קאמר ואיזהו מתנת בריא הדומה לשכיב מרע דקניא לאחר [מיתה] כל שכתב בה מהיום ולאחר מיתה ודוקא דכתב בה מהיום אבל לאחר מיתה בלחוד לא קניא דאין מתנה לאחר מיתה אבל מתנת ש"מ אע"ג דסתמא לאחר מיתה היא בלא מהיום קניא דדברי ש"מ ככתובין וכמסורים דמי ומפני זה נקראת דייתיקי שהיא קיימת לאחר מיתה אע"ג דלא אמר מהיום משא"כ בבריא. ובעבור זה שנה אי זהו מתנת בריא הדומה לשכיב הרע להודיענו מה כח למתנת ש"מ יותר מתנת בריא שקורא אותה דייתיקי וכל עיקורו של תנא לא בא אלא לפרש לשון דייתיקי ולעולם אין במשנה מתנת בריא ותי' המורה נראה לי דחוק ביותר: