תוספות רי"ד על בבא קמא לה:

ממאי דמתני' ברי וברי הוא. פי' תלמודא מתמה אמאי דקאמר ר' אבא ור' חייא אמר סומכוס אפי' ברי וברי דאיצטריך ר' יוחנן למימר חלוקין עליו חביריו על סומכוס דילמא מודה סומכוס בברי וברי. אפי' סומכוס הוא ור' חייא אהדר ליה אין דאמר סומכוס אפי' ברי וברי ומשום דקים ליה לר' יוחנן הכי אמר דמתני' פליגא עלי' וממאי דמתני' ברי וברי דילמא שמא ושמא היא ומש"ה א"ר יוחנן דפליגי אסומכוס:

נימא תיהוי תיובתא דרבה בר נתן כו' פי' ואין לתרץ דמתני' מיירי כגון שראו עדים שאחד מהם נגחו אבל לא הכירו מי הו' או הגדול או הקטן דממ"נ שקיל מן הקטן מפני שהעדים חייבוהו ולא הודאת פיו אין לומר כך דסיפא דומיא דרישא קתני מה רישא דליכא עדים [ששם] היו הודאת פיו ואפ"ה מחייב בהודאתו וקשיא בר נתן: