תוספות רי"ד על בבא קמא ל.

אמר ר' יוחנן לא שנו אלא בכותל רעוע. אבל בכותל בריא פטור המצניע וחייב בעל הכותל דאמר ליה איבעי לך לעיוני. פירוש כל היכי דהוי כותל רעוע דאיכא פשיעה גבי מצניע שהוא הראשון אע"פ שזה הסותר נמי פשע דהו"ל לעיוני בתר גרמתו של ראשון אזלינן כדפרישית גבי בור המתגלגל במה"ק אבל בכותל בריא דליכא פשיעה גבי מצניע אזלינן בתר פשיעה דסותר. ואף ע"ג דראה אותן הוא פטור שהוא מתכוין לסתור את כותלו ומאליהם נפלו וכך מוכיח מדמדמה אותם למכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל הדלי ונטל את דליו והזיק שחייב בעל הבור ופטור בעל הדלי ה"נ פטור בעל הכותל ואין זה עושה בור בידים דלא תפשם והשליכם לר"ה אלא הוא מתכוין לסתור כותלו והן נופלין מאליהן ומי הזקיקו לטרוח בבור שעשו אחרים לסלקו ולהצניעם:

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא ראשון בנזקי שני בין כי מותזק מגופו בין כי נתזק בממונו. ק"ל דהא פרישית במה"ק דכולי האי אליבא דר"מ אבל אליבא דרבנן כי מיתזק שני בממונו דראשון נמי פטור משום דנתקל אנוס חשבינן ליה והאי מאי דקתני וכולן חייבין גופן ופטורין בנזקי ממונן ולא אתיא אלא לרבנן דאמרי נתקל אנוס הוא. ואין לחייבו אלא משום דהו"ל לעמוד ולא עמד ומש"ה הוי בור דאי לר"מ דאמר נתקל פושע הוא כמזיק בידים דמי וחייב אפילו בנזקי כלים כדפרי' התם. ונראה לי לתרץ כשהקשינו לרבא דאמר לעולם נתקל פושע הוא וראשון לא הוי בור דתניא וכולן חייבין על נזקי גופן ופטורין על נזקי ממונן ואפילו ראשון כך הקשינו לו אפילו לר"מ דאמר נתקל פושע הוא: ל"ד למזיק בידים דהא איהו לא אזיק מידי אלא אחרים נתקלו בו והזיקו והילכך תורת בור עליו לפטור בו את הכלים והשתא אתיא כולה ברייתא כר"מ: