תוספות רי"ד על בבא בתרא צט:

אמה בית הקילון כו' נ"ל דאמה בית השלחין היא שצריך להמשיך מים מן הנהר לתוך שדהו דרך אותה האמה והילכך כיון שמן הנהר רוצה להמשיך צריך שיהא רחבו שתי אמות שהמים רבים אבל אמה בית הקילון היא שהי' שם באר שדולין ממנה בקילון ומשם ממשיכין מים לכל השדות הקרובות לה והילכך די לו באמה רוחב מפני שהמים מרובים:

בעל השדה זורען. כתב רבי' יצחק זצוק"ל תימה האיך זורעין והא מרחיקין את הזרעים מאמת המים ומבור ג' טפחים. והתינח באגפים של שלחים שיש אמה לאגפים מכל צד וצד ויוכל לומר דג' טפחי' זורע וג' טפחים ירחיק אלא של בית הקילון מאי איכא למימר ועוד מאן דאמר נטען והלא מרחיקין את האילן כ"ה אמות. ונ"ל דלק"מ דלא תנן הרחקה אצל אמה כלל אלא אצל בור דהא תנן לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חברו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים. ולא נברכת של כובסין אלא אם כן הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים. ולגבי אילן נמי תנן מרחיקין את האילן מן הבור חמש ועשרי' אמה דוקא בבור שהוא עמוק צריך הרחקה אבל האמה שאינה עמוקה אלא אמה אחת אינה צריכה הרחקה שהזרעים והשרשים מעמיקין יותר ממנה ולא יזיקו לה ועוד הא אמרי' אמת המים שכלו אגפי' מתקנין מאותה שדה:

שמעת מינה לא עביד אינש דינא לנפשי' אפי' במקום פסידא נראה לי דל"ג אפילו במקום פסידא דמה פסידא יש כאן עד שילך לב"ד לא נקרא פסידא אלא כעין ההיא גרגיתא שאם ימתין ולא ישקה שדהו עד שילך לב"ד ייבש והתם בריש פ' המניח את הכד אמרי' במקום פסידא דכ"ע ל"פ דעביד אינש דינא לנפשי' כי פליגי היכא דלית לי' פסידא ומקשה מהכא למאן דאמר לא עביד אפילו היכא דלית לי' פסידא ש"מ דלית כאן פסידא כלל דא"כ הוה קשיא לתרווייהו דהא כולהו מודו היכא דאיכא פסידא דעביד: