תוספות רי"ד על בבא בתרא פב.

(כא) העולה מן הגזע שלו כו' אמר רב נחמן דקל אין לו גזע סבר ר' זביד למימר אין לו גזע לבעל דקל דכיון דלחפור ולשרש קאי אסוחי מסח דעתיה פירוש הי' סובר רב זביד דמש"ה אמר רב נחמן דאין לו גזע ובעל דקל אלא גם העולה מן הגזע הוא לבעל הקרקע מפני שלא קנה קרקע. ואם ימות האילן עתיד הוא לעוקרו והילכך מסיח דעתו הלוקח ממנו ולאו דוקא נקט דקל אלא ה"ה לכל אילן ואקשי לי' רב פפא ממתני' והא קונה שני אילנות דלחפור ולשרש קיימי וקתני דיש לו גזע. ופי' טעמא דרב נחמן דדוקא דקל קאמר ולא בשאר אילנות ואין טעמו משו' דלחפור ולשרש קאי דא"כ מ"ש שאר אילנות אלא היינו טעמא לפי שאין לו גזע שאין דרכו להוציא פארות מיכן ומיכן אלא עולה ביושר. הילכך אפי' אי איקרי והוציא אינן לבעל הדקל אלא לבעל הקרקע. משום דאסח דעתי' מינייהו. ואקשי' ולרב זביד שפירש טעמא דרב נחמן משום דלחפור ולשרש קאי וה"ה לכל אילן קשיא מתני' כדאקשי לי' רב פפא. ותירץ דהא דאמר רב נחמן דקל אין לו גזע לאו כשמוכרו לו שיעמוד בתוך שדהו עד שיחי' דהתם לא מסח דעתי' כי מתני' ולא אמר רב נחמן אלא כגון דזבין לי' לחמש שנין שהתנה עמו שלא יניחנו בתוך שדהו אלא עד ה' שנים ואחרי כן יקצצו דכיון שאינו רשאי להניחו שם עד שיחי' מסיח דעתו מהם וה"ה לכל אילן כך נ"ל פתרונו ופת' רבי' שמואל זצוק"ל לא נראה לי:

(כב) אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הרי זה קנה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו. פירוש אף על גב דמתני' לא מתוקמא אלא כרבנן דאמרי מוכר בעין רעה ואין לו דרך לאותן ג' אילנות כדבעינן למימר לקמן אפילו הכי כמלא אורה וסלו חוצה להן יש לו. אפי' לרבנן כמו שאני עתיד לבאר. מתקיף לה ר"א השתא דרך אין לו דארעא אחריתי הוא אורה וסלו יש לו. פי' כיון דמוכר בעין רעה מוכר אין לו דרך לאותן ג' אילנות וכ"ש שלא ישעבד לו שדהו לעמוד שם האורה ללקט. ונהי דקנה תחתיהן וביניהן. חוצה להן אמאי יקנה יעמוד תחת הנופות וילקט הפירות ולא יצא לחוץ. אמר ר' זירא מדברי רבינו נלמוד שלשה היא דאין לו דרך הא שנים יש לו דאמר לי' בארעא דידך קיימן. פי' אנה פליגי רבנן ואמרי' דאין לו דרך דוקא במוכר ג' אילנות שקנה קרקע תחתיהן וביניהן ונמצא שהוא שדה לעצמו ואין שדה המוכר משועבד ללוקח כלל אבל היכא דמכר לו שתי אילנות דאין לו קרקע ושדה המוכר משועבד לאילנות דלוקח עד שיחיו שיונקין כמו שהוא משועבד ליניקתן כך הוא להן לדרך ואע"ג דפליגי במוכר בור ודות ואמרי דאין לו דרך התם משום דלא מיכחשי בארעא ולא משעבד להו ארעי אבל הכא דמיכחשי בארעיה ומשעבד להו יש להן דרך. א"ל ר"נ בר יצחק לרבא לימא ר' אלעזר לית לי' דשמואל רבי' דאמר שמואל הלכה כר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר פי' ור"ע אפילו במוכר ג' אילנות שהוא שדה חשוב לעצמן ואין שדהו משועבד להן סבר דיש להן דרך כמו בור ודות משום דסבר מוכר בעין יפה מוכר וא"כ ר"א דאמר אין להן דרך לא ס"ל כר"ע וא"ל לא מתוקמא מתני' כר"ע כו' פי' לעולם ר"א אית לי' דשמואל רבי' דפסק הלכה כר"ע אלא ר"א חזא דמתני' לא מתוקמא כר"ע אלא כרבנן וכיון דלא מתוקמא אלא כרבנן היכי מפרש ר' יוחנן קנה קרקע דמתני' דקנה חוצה להן כמלא אורה וסלו ומשעבד שדה המוכר שיעמוד שם הלוקח וילקט פירותיו השתא לדרך לא משתעבד לרבנן לאורה וסלו משתעבד למדנו מזו השטה דהיכא דמכר לו שני אילנות אליבא דכ"ע יש להן דרך וכשמכר לו שלשה הויא פלוגתא דרבנן ור"ע דלרבנן אין להן דרך ולר"ע יש להן דרך ממאי מדקתני הגדילו ישפה כו' אע"ג דההוא סברא דחינן לה דליכא למילף מינה דמתני' לאו ר"ע היא מ"מ מסקנא דהילכתא הכי הויא דמתני' לאו ר"ע מדקתני גבי שני אילנות ואם מתו אין לו קרקע דאי לר"ע אפילו בשני אילנות נמי נהי דלא חשיבות שדות לקנית קרקע שתחתיהן וביניהן אבל מיהו מקום מטעתן קנה שאם מתו נוטע אחרים במקומן דהכי אמרי' בפ' חזקת הבתים פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפילו לר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר הנ"מ גבי בור ודות דלא מיכחש בארעא אבל אילנות דמכחש בארעא שיורי שייר דאי לא א"ל עקור אילנך שקול וזיל מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דר"ע ורבנן לר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר אית לי' ולרבנן לית לי' ובע"כ לא מיירי אלא בשני אילנות ולמקום מטעתן דאי בשלשה ליכא מאן דפליג דהוה שדה אילן וקנה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו. ול"פ אלא בשני אילנות דלא חשיבי שדה וה"ה נמי באילן אחד ור"מ דפליג בשני אילנות במתני' לאו משום דס"ל כר"ע שהרי באילן אחד ס"ל דלא קנה מקום מטעתן כדאמרן לעיל אלמא כרבנן ס"ל דאמר' מוכר בעין רעה מוכר אלא משום דס"ל דשני אילנות נמי שדה אילן מיקרי וקנה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו ור"ע דס"ל דבשני אילנות קנה קרקע לא ס"ל כר"מ דלא קנה אלא מקום מטעתן בלבד משום דמוכר בעין יפה מוכר ואפילו באילן אחד נמי אבל תחתיהן וביניהן לא קנה דלא מיקרי שדה אילן ולא ר"ע סבר כר"מ ולא ר"מ כר"ע כדכתבית לעיל נמצא עכשיו דמתני' רבנן היא ולא ר"ע וא"כ אמאי אמר ר' יוחנן דקנה חוצה להן כמלא אורה וסלו ותניא נמי כוותי' למימרא דהכי הילכתא דרך אין להן מלא אורה וסלו יש להן בתימה. יש לומר אע"ג דדרך אין לו מלא אורה וסלו יש לו שהוא נכלל עם הקרקע שמכר לו דכי היכי דזבין לי' מסתמא קרקע שביניהן ותחתיהן הם ה"נ זבין לי' מסתמא קרקע שחוצה להן כמלא אורה וסלו שזה הוא צריך השדה הצריך לאילנות ומ"ש במהדורא קמא דס"ל לר' יוחנן כר"ע ליתא דהא מתני' קא מפרש ומתני' רבנן ולא ר"ע. וראיתי שר' יצחק מפאס זצק"ל הביא בשילהי פרק המוכר את הבית ההיא דמכר אילנות ושייר קרקע לפניו דהויא פלוגתא דר"ע ורבנן ומוקי לה בשלשה אילנות ואין ממש בדבריו דבג' אילנות ליכא מאן דפליג כדפרישית דהוי שדה אילן וקנה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו ובשני אילנות דפליגי וקאמר ר"ע דיש להן קרקע דוקא מקום מטעתן שאם מתו יטע אחרים במקומן ותו לא. וראיתי שר"ת זצוק"ל בספר הישר שכתב מה דפירש רבי' שמואל רישא דמתני' דקתני ואם מתו אין לו קרקע לא מתוקמא כר"ע ומייתי ראי' מהא דאמרי' בחזק' הבתים מכר לו אילנו' ושייר קרק' לפניו כ' אינו נראה למורי דכולה מתני' ר"ע הוא וכדמוכח הכא והא דאמרי' בחזקת הבתים מכר אילנות ושייר קרקע לפניו כו' דוקא היכא דשייר מדנחת לשיורא. ודאי מכר לי' קרקע כו' כל דבריו לא נ"ל כלל ומה שפירש רבי' שמואל הוא הנכון: