תוספות רי"ד על בבא בתרא עא:

(כד) דאי לא אמר ליה [לשון גמ' אם איתא דלא שייר לימא לי' כו'] עקור אילנ' שקול וזיל פי' כיון שיודע שאילנותיו יונקים משדה חבירו אסיק אדעתי' לשיורו לנפשי' ולא מסתלק מן השדה לגמרי שאילו מסתלק לגמרי יאמר לו הלוקח עקור אילנך ואי אפשי שיינקו מתוך שלי שלא שיירתם לעצמך אלא לקוצם לצורך עצים. הילכך משייר ולא מסתלק וכיון דאסיק אדעתי' לשיורי משייר נמי קרקע שתחתיהן עולמות:

(כה) ואי אמרת שיורי משייר מדנפשייהו קא ינקי. אי קשיא ומי איכא למ"ד דיניקה לא משייר והא הקונה שני אילנות דתנן דאין לו קרקע הנ"מ אם מתי שלא יטע אחרים במקומן אבל כל זמן שיחיו אינו יכול לסלקם מעל שדהו אלא שדהו משועבד ליניקתם אפי' לרבנן דאמרי בעין רעה מוכר וכ"ש כשמכר שדה ושייר שני אילנות לפניו ששייר לו היניקה. אלא אע"ג דלגבי מכר אדם משייר יניקה אילנותיו לגבי הקדש אסור לעשות כן שאפי' אם התנה עם הגזבר שיהו אילנותיו יונקים משדה הקדש מאן מחיל גבי' נמצא שהוא נהנה מן ההקדש ואע"ג דאין מעילה בקרקעות מ"מ אסור הוא ליהנות מהן ולגבי מכר מועיל לו תנאו וחברו משעבד לו שדהו אבל גבי הקדש מי ימחול לו האיסור. והילכך כיון שאינו מועיל לו שיור אצל הקדש מאי האי דקא מקשה ואי אמרת שיורי משייר מדנפשייהו קא ינקי אע"ג דשייר לא שייר אלא מקום מטעתן שאם ימותו יטע אחרים במקומם אבל מקום יניקתם שהוא שש עשרה אמה לכל רוח לא קנה וא"כ היאך הוא אומר מדנפשייהו קא ינקי. תשובה אי אמרי' דלא שייר לו מקום מטע האילנות אלא הכל היא של לוקח ואין לו למוכר אלא שיעבוד יניקה כל זמן שיחיו היינו דלגבי הקדש לא מהני שאין מי שימחול לו האיסור ובע"כ צריך להקדיש גם חרוב ושקמה. אא"א דלגבי מוכר שייר לעצמו מקום אילנות וגם גבי הקדש נמי שייר לעצמו מקום חרוב ושקמה א"כ נמצא כי בשלו הן נטועין וכיון דבשלו הן נטועין אין אנו חוששין ליניקתן דאטו ראובן ושמעון שהיו שדותיהן סמוכין זה לזה והיו לו לראובן אילנות סמוך למצר והקדיש שמעון שדהו נאמר לראובן עקור אילנותיך שהם יונקים משדה הקדש לא אמרי' הכי אלא כיון דבשלו הן נטועין רשאי הוא להניחם כבתחילה כדאמרי' שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ וכיון שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ כשהקדיש שמעון שדהו ע"ד כן הקדישו שיהא משועבד ליניקת אילנותיו של ראובן שלא כל הימנו להפקיע שיעבודו של ראובן וגם זה כשהקדיש שדהו כך הקדישו כדרך שכל העול' מקדישין וכמו שכל העולם אינן יכולין לסלק יניקת האילנות הסמוכין שם גם לא יסלק יניקת האילנות שלו והילכך הכל תלוי בשיור קרקע מקום האילנות שאם אותו הקרקע היא שלו ונמצא כי בתוך שלו הן נטועין גם היניקה שלו דאדעתא דהכי אקדיש כדמקדשי כ"ע כדפרישית ומדנפשייהו קא ינקי אבל רבי' שמואל זצוק"ל פי' דאי אמרת לא משיי' היניקה לא שייר. וזה לא יתכן דהכא במוכר שני אילנות לרבנן אע"ג דתני אין להן קרקע היניקה יש להן עד שיחיו אלא שבהקדש אינו מועיל לעשות כן כדפרישית:

(כו) הא קמ"ל דאי נפלי הדר שתיל להו. פי' ואע"ג דתנן ואם מתו אין לו קרקע וטעמא משום דמוכר בעין רעה מוכר והה"נ כשמכר שדה ושייר אילנות לפניו בעין רעה מכר ואם מתו יש לו קרקע ה"א מאי יש לו קרקע ליטע בו ירק וכורכמא דישקא שאינן מכחישין את השדה אבל אילן שמכחיש את השדה ביניקתו י"ו אמות לכל צד לא שייר לעצמו אלא כ"ז שהוא קים אבל השתא דנעקר לא ישתלנו עוד קמ"ל: