תוספות רי"ד על בבא בתרא סה.

(יא) פיסקא דאמר רב נחמן אמר שמואל האחין שחלקו אין להן דרך זע"ז. פי' דקסבר מוכר בעין יפה מוכר. וכשמכר הפנימי לחיצון חלקו. בעין יפה מכר לו וסילק דרכו מעליו. ואי קשיא והרי שניהם הן לוקחין ושניהן הן מוכרים שהפנימי מכר לחיצון את חלקו והחיצון קנה ממנו. וכן החיצון מכר לפנימי את חלקו והפנימי קנה ממנו. וכמו שהפנימי מכר לחיצון בעין יפה וסילק דרכו מעליו נאמר שגם החיצון מכר לפנימי בעין יפה ונותן לו דרך עליו ויהי' לו דרך דמאי ראית דאזלית בתר עין יפה דפנימי זיל בתר עין יפה דחיצון ויהי' לו דרך. תשובה אמת ודאי דשניהם מוכרים בעין יפה זה לזה אבל מיהו הפנימי הוא המקבל והחיצון הוא הנותן שהפנימי הוא צריך לדרך ולא החיצון וכיון שהפנימי שהוא המקבל מסתלק מן הדרך מפני שמכר בעין יפה אע"פ שגם החיצון שהוא נותן רוצה ליתן לו את הדרך לא קנאו כיון שהוא אינו רוצה לקבלו. ואם רוצה עכשיו לתובעו אינו יכול. כיון שבעת החלוקה נסתלק מפני שמכר בעין יפה וכל זמן שזה רוצה ליתן וזה אינו רוצה לקבל בתר זה שאינו רוצה לקבל אזלי'. וזה דומה למאי דאמרי' טענו חטין והודה לו בשעורים שהוא פטור אף מן השעורין מפני שמה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו מן החטים שכפר לו פטר משבועה דאורייתא שלא יקרא מודה במקצת הטענה מפני שמה שטענו בחטים לא הודה לו קצת בהם וגם מן השעורים שהודה לו פטור מלשלם מפני שמה שהודה לו לא טענו ואע"פ שפיו של זה כמאה עדים והוא מודה שחייב לו גם פיו של זה כמאה עדים והוא מודה שלא נתן לו. ונמצא שזה רוצה ליתן וזה אינו [רוצה] לקבל ובתר מקבל אזלי'. ורבי' שמואל כ' אבל גבי חיצון לא שייך עין רעה במה שאינו נותן לו את הדרך שהרי אינו מוכר בשדה זו החיצון אלא לוקח הוא. ובלוקח לא שייך עין יפה. אבל בשדה הפנימי הוי מוכר שמכר לאחיו חלקו ובההוא שמכר לא שייר לעצמו כלום וליכא עין רעה גבי' כלל. ואין נ"ל כלל. כיון דחיצון הוי מוכר בשדה הפנימי ואמרי' מוכר בעין יפה מוכר שייר לו לפנימי דרך עליו והוא אין לו שום חזקה על הפנימי שתאמר כי נסתלק מעליו בעין יפה שמכר לו ואין לומר עין יפה אצלו אלא להשתעבד לפנימי בדרך כדאמרי' גבי מכרן לאחר ואם לא שייר לו נמצא כי בעין רעה מכר לו כדאמרי רבנן גבי מכרן לאחר. א"ו אין לתרץ אלא כמו שתירצתי. וראיתי שגם רבינו תם זצוק"ל כתב וקשיא לן אמאי אין להן דרך זע"ז. כי היכי דהאי פנימי בעין יפה מכר ולא שייר לעצמו דרך ה"נ האי חיצון הוי מוכר בעין יפה ונותן לו דרך. איכא למימר דכיון דזה מכר בעין יפה וזה מכר בעין יפה זה יטול חלקו משלם ולא יהא לזה עליו כלום וזה כמו כן וס"ל דזהו עין יפה כשמניח לו חלקו בידו משלם אע"ג דלא הניח לו דרך עליו דכ"ז שלא נטל זה מחלקו של חבירו כלום עין יפה קרי לי' ואין הדברים הללו נראים לי כלל. שאין לומר גבי חיצון עין יפה אא"כ משתעבד לפנימי בדרך כאשר הי' בתחילה א"ו אין לתרץ אלא כאשר תירצתי אע"פ שהחיצון רוצה ליתן לו זה הפנימי אינו רוצה לקבל:

(יב) ולא חלונות זע"ז פי' האי דקאמר שאין חלונות זע"ז לא נאמר שאינו יכול להחזיק בתוך של חבירו למונעו לבנות כותל בתוך שלו כנגד חלונותיו שלא יאפילו אלא ה"ז בונה בתוך שלו ואינו נמנע מפני חלונותיו של זה אבל אם הוא אומר לו סתום חלונותיך מעלי מפני היזק ראיי' אינו יכול שלא מכר לו בעין יפה דבר הבנוי בשלו לסותמו אלא השיעבוד שהוא משועבד לו חברו דהיינו שלא יבנה בתוך שלו כנגד חלונותיו:

(יג) ורב אמר יש להן פי' דקסבר מוכר בעין רעה מוכר וכשמכר הפנימי לחיצון בעין רעה מכר לו ולא סילק את דרכו מעליו שהוא משועבד לו ואע"פ שגם החיצון מכר לפנימי בעין רעה ויש לומר שלא שייר לו דרך לא כל הימנו לסלק שיעבודו של פנימי כיון שהוא אינו רוצה להסתלק אלא הרי הוא משועבד לו כבתחלה דודאי מכרן לאחר דמתני' דאמרן אין להם דרך מפני שאין מי שיעכב על ידו אבל הכא שהפנימי מעכב על ידו והיא משועבד לו לא כל הימנו לסלק שיעבודו בלא רצונו:

(יד) שני בתים זה לפנים זה כו' פי' לא מבעי' לשמואל דאמר גבי שני אחים שאין להן דרך זע"ז דה"נ אין להן דרך דהשתא כד איהו גופי' מזבין לחברי' אמרי' דלא שייר לעצמו דרך כד מזבין להו לאחריני לא כ"ש אלא אפילו לרב. דאמר התם יש להן הכא מודה דאין להן דהתם משום דאיהו גופי' לא מסתלק אבל הכא דדעת אחרת מקנה לשניהם אמרי' כי היכי דאין לו לחיצון חלק על הפנימי כך אין לפנימי נמי חלק על החיצון דכך זיכה לזה כמו לזה כדאמר רב זביד בפירקין דלעיל גבי אילנות לזה וקרקע לזה:

(טו) מכר את הדלת אבל לא את המפתח לימא מתני' דלא כר' מאיר דאי ר"מ האמר מכר את הכרם מכר תשמישי הכרם פי' הקנים שבכרם שהן מיוחדין אע"פ שלא קבעו בכרם הויא פלוגת' דר"מ ורבנן דלר"מ הן מכורין כיון שהן מיוחדין ולרבנן אינן מכורין עד שיהו קבועין והאי מפתח נמי אע"פ שאינו קבוע מיוחד הוא לבית אפילו תימא ר"מ התם קבוע הכא לא קביע פי' הקנים שבכרם קבוע תשמישייהו לאותו כרם ואינן מטלטלין לכרם אחר אבל המפתח דמתני' כגון שאינו קביע תשמישו לאותו בית לבדו אלא הוא פותח בו בתים אחרים ומש"ה אינו מכור:

והא דומיא דדלת קתני. מה דלת קביע אף מפתח נמי קבוע. פירש מה דלת קבוע הוא תשמישו שאין מטלטלין אותו מבית לבית אף מפתח נמי בכה"ג מיירי שקבוע תשמישו לאותו בית מיוחד לו ואפ"ה קתני דאינו מכור אלא מחוורתא מתני' דלא כר"מ: