תוספות רי"ד על בבא בתרא סב.

(ג) ומודה רב היכ' דאיכ' מצר ראובן ושמעון (מצר) [מצד] א' ומצר לוי ויהוד' (מצר) [מצד] א' מדהו' לי' למכתב מצר שמעון כנגד יהודא ולא כתב לי' ש"מ כנגד ראש תור קאמר לי'. פי' אם הי' ראובן ושמעון מצד מזרח כל אחד נ' אמה ומצד מערב היו של לוי ויהודא כ"א נ' אמה ומצר לו מצד מזרח ראובן ושמעון ומצד מערב לא מצר אלא יהודא ושייר לוי מודה רב דמצר מזרחי שהאריך שקנאו שלו וקונה כנגד ראש תור דאם איתא דלא קנה ארוך אלא כנגד הקצר דהיינו שמעון שהיא כנגד יהודא מה לו לכתוב מצר מזרחי ראובן ושמעון הי"ל לכתוב שמעון לבדו שהוא כנגד יהודא מה לו להזכיר ראובן כלל כמו שבמערב לא הזכיר לוי גם במזרח לא הו"ל להזכיר ראובן ומדהזכירו ש"מ כנגד ראש תור קאמר לי' שבודאי אילו הי' מצר מזרחי של אדם אח' כולו יש לומר מצרים הרחיב אבל עכשיו שהוא של שני ב"א מה לו לכתוב שניהם:

(ד) מצר ראובן מזרח ומערב כו' פי' דוקא מזרח ומערב אז צריך למכתב רוחין תחתין ולא סגי לי' למכתב השדה שבין ראובן ושמעון אני מוכר לך אבל אם הי' ראובן מזרח ודרום ושמעון הי' מערב וצפון אינו צריך לכתוב רוחין תרתין אלא כותב לו השדה שבין ראובן ושמעון אני מוכר לך ולא מצינן השתא למימר דילמא על חצי שדה באלכסון קאמר לי' דהוא ממקצוע דרומית מזרחית ועד מקצוע מערבית צפונית דהיכי אמרי' הכא דוקא בששתי שדות של ראובן לא מיחברי אהדדי וכן שתי שדות שמעון דאמרי' כשאמר בין ראובן ושמעון לא על שתי שדותיו אמר שהרי אינן מחוברות ולא אמר אלא על אחת אבל השתא דמיחברי כשאמר בין ראובן ושמעון כל ראובן וכל שמעון קאמר ואינו יכול ליתן לו חצי שדה באלכסון אלא כל השדה שביניהם:

(ה) סיים לו את הקרנות מהו כמין גאם מהו בסירוגין מהו נראה לי דכל בעיא ובעיא באנפי נפשה קיימא דבין את"ל בראשונה קנה או לא קנה איכא למיבעיא תנינא וכן בשלישית. ודוקא כמין גאם הוא שואל אבל אם מצר לו מזרח ומערב ולא מצר לו צפון ודרום קנה הכל דכיון דמצר לו מזרח ומערב צפון ודרום ידועים הם מן המזרח למערב ועד כאן לא פליג רב לקמן אלא כשמצר לו ג' מצרים. וממצר רביעי הניח דכיון שמצר המצר שכנגדו למה הניח זה הרביעי א"ו שייר אבל הכא דלא מצר אלא שנים זה כנגד זה הכל בכלל: