תוספות רי"ד על בבא בתרא כז.

(יח) ואכתי פש לי' פלגא דאמתא. מצאתי כתוב משם ר' משולם זצוק"ל. מה שאמר עולא י"ו אמות לכל רוח לבד ממקום אילן קאמר ומקום האילן תופש אמה על אמה. הרי ל"ג אמות על ל"ג אמות הוי עם מקום האילן וכשתחלקם לל"ג רצועות הויא כל רצועה ורצועה ל"ג אמות אורך ברוחב אמה צרפם יחד לארכן ויעלו לאלף ופ"ט אמות וכשתטול רביע ותעגל ישתיירו תתי"ז פחות רביע ונמצא דאילן דעולא פחות [שיחסר] אמה ותילתא וריבעא. והא דקאמר פש לי' פלגא דאמתא מאותן נ' אמה של ג' אילנות דברייתא וה"ק נפיש לי' שיעור אפלגא דאמתא דג' אילנות דהו"ל למינקט בציר מנ' אמה פלגא דאמתא באורך. ופלגא דאמתא ברוחב. דהיינו מ"ט ומחצה על מ"ט ומחצה. ואז הי' מכוון חשבון הברייתא לחשבון דעולא. דכשנטול מנ' אמה על נ' פלגא דאמתא ממזרח ומדרום או ממערב ומצפון. דהיינו באורך וברוחב הויין צ"ט אמין ופלגא באורך וברוחב חצי אמה והם נ' אמה פחות רביע באורך וברוחב אמה תחלקם לג' אילנות נמצא שיגיע לכל אילן ואילן שיחסר אמתא ותילתא וריבעא. דהיינו כדעולא דחלוק מ"ח לג' חלקים יהי' כל חלק וחלק שיתסרי. עדיין נשארו אמה על אמה וג' רבעי אמה חלקו אותם לג' הרי תילתא דאמתא וריבעא לכל חד וחד הרי השיתסר אמתא ותילתא וריבעא:

(יט) תא שמע קנה אילן וקרקעו מביא וקורא. מאי לאו כל שהוא. לאו שש עשרה אמה. ק"ל טובא ואפילו אי אמרי' דלא קנה אלא קרקע כל שהו מקום מטעתו של אילן כיון שהיניקה משועבדת לו ולא מצי למימר לי' עקור אילנך שקול וזיל דאדעתא דהכי זבנה דכל זמן שהיא קיים בין זה בין אחר שיטע במקומו. שיינק משדהו אמאי לא יביא ויקרא כיון דיש לו קרקע מקום מטעתו. ע"כ לא אמר עולא אלא באילן הסמוך למצר שלא שיעבד לו שדהו ליניקתו והוי גזלן אבל האי דלא הוי גזלן מודה הוא שמביא וקורא. כדאמר רבין משמי' דר' יוחנן. א' אילן הסמוך למצר וא' אילן הנוטה מביא וקורא שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ. אלמא אע"ג דלא קנה אותן י"ו אמה בתוך שדה חבירו אלא מפני ששיעבדן לו יהושע מביא וקורא ואין לו קרקע אלא מקום נטיעתו של אילן ומביא וקורא מפני שאינו גזלן ועולא לא פליג עלי' אלא באילן הסמוך משום דלית לי' תנאה דיהושע וחשיב לי' גזלן. אבל היכא דקנה אילן וקרקעו דלא הוי גזלן ביניקה מודה הוא דמביא וקורא. ואמאי מידחקינן למימר לא י"ו אמה קנה ומיהו אינו צריך לכך דאע"ג דלא קנה אלא קרקע כל שהוא מודה עולא דמביא וקורא כיון שאינו גזלן ביניקתו. והנכון בעיני נ"ל לתרץ דל"ג במילתי' דרבין אלא מביא שלא יחשב גזלן שע"מ כן הנחיל אבל מיהו אינו קורא כיון שאין מקום היניקה חלוט לו והילכך לא גרסי' וקורא:

(כ) תא שמע הקונה שתי אילנות בתוך של חבירו מביא ואינו קורא. הא שלשה מביא וקורא. מה דקשיא לי במהדורא קמא למה אינו מקשה לעולא מרישא דתני בשתי אילנות מביא. ואע"פ שלא קנה קרקע אלמא לענין הבאת ביכורים לא בעינן ארצך ועולא אמר אין מביאין דאפי' לענין הבאת ביכורים בעינן מארצך לק"מ דהיכא אמר עולא דאין מביאין דוקא באילן הסמוך לשדה חבירו שאין שדה חבירו משועבד ליניקת אילנו והו"ל גזלן ואין כל הגדולין מארצו אבל הקונה אילן בתוך של חבירו אע"פ שאין לו קרקע כלל. כיון ששדה חבירו משועבד ליניקת אילנו ואינו גזלן חייב להביא ביכורים אבל אינו קורא מפני שאין הקרקע חלוט לו. ודמיא מילתא דעולא לפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דפליגי בפ' יש נוחלין במוכר שדהו לפירות. דר' יוחנן אמר מביא וקורא דקסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ור"ל אמר מביא ואינו קורא דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי אלמא אע"ג דאין לו קרקע חלוט וקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ואינו קורא חייב להביא והם ה"נ בקונה אילן אחד בתוך של חבירו. ומאי דקשיא לי אם היניקה חשובה ומקרי מארצך ומביא אי הכי אמאי אינו קורא מן האדמה אשר נתת לי ד'. כבר דבר זה שאלו האמוראים כדגרסי' לקמן בפ' המוכר את הספינה. אמר לו ר' שמעון בן אליקום לר' אלעזר מ"ט דר"מ באילן אחד. ומ"ט דרבנן בשני אילנו'. פי' למה אומר מבי' ואינו קורא כי היכי דבעי' אדמת' גבי קריאה הם ה"נ גבי הבאה דכתב ראשית ביכורי אדמתך תביא. ואהדר לי' דבר שהראשונים לא אמרו בו טעם תשאלנו בבית המדרש לכי שנו. אלמא טעם יש בדבר אלא שלא נודע להם. ואע"ג דאמר רבא התם ומאי קושי' כו' דמשמע דמשום ספיקא הוא דאמרי' מביא ואינו קורא הא היכא דברירא לן דלית לי' קרקע חלוט אינו מביא כלל. סברא בעלמא קאמר ליתן טעם למתני' דביכורים ולפי טעמו לית לי' דריש לקיש דהא התם ליכא ספיקא. כיון דס"ל קנין פירות לא כקנין הגוף דמי ואפ"ה מביא כיון שהקרקע משועבדת ליניקת אילנותיו. ובודאי דטעמא דריש לקיש הוא כר' אלעזר דברירא לי' דחד אילן לר"מ ותרי לרבנן לית ליה קרקע ואפ"ה מביא ומ"ש במה"ק דאילן אחד לרבנן קי"ל דלית לי' קרקע והילכך אינו מביא אינו נראה לי דא"כ אמאי לא תניא בביכורים גבי אותן שאין מביאין א"ו גם באילן אחד אמרו מביא ואינו קורא. והאי דנקט שני אילנות משום פלוגתא דר"מ דאמר מביא וקורא:

(כא) לא הכי נמי י"ו אמה. מ"ש ר' יצחק תימה לי והא אמרי' בהמוכר את הספינה וכמה אמר ר' יוחנן הרי זה קנה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו. ומפרשי' וכמה יש ביניהן דקנה קרקע ואמרי' מד"א ועד ח' ואיכא מ"ד מח' ועד י"ו אמות מ"מ י"ו אמות לכל רוח ליכא מאן דאמר ובכאן משמע דקני י"ו אמות לכל רוח. נ"ל דל"ק ולא מידי דמביניהן לא קשיא דכיון דיש י"ו אמה ביניהן יכולין לינק שרשיהן שם דאע"ג דיניקת האילן י"ו אמה היכא דהן שני אילנות זה בצד זה לא יהבי' י"ו לזה וי"ו לזה. שיהא ביניהן ל"ב אמה כ"א י"ו אמה בלחוד שבאותן י"ו אמה יכולין להתפשט ולינק שרשי' של זה ושרשיו של זה. ואין להקשות אלא ממאי דתניא התם וחוצה להן כמלא אורה וסלו. דאילו לעולא בעי' חוצה להן י"ו אמה. ויש להשיב דקסבר עולא האי דתניא חוצה להן כמלא אורה וסלו לאו למעוטי י"ו אמה הצריכין לו ליניקת אילנותי' אלא שאם היו מתפשטין הנופות של אילן חוץ לי"ו אמה עדיין יש לו חוץ להן כמלא אורה וסלו. ואע"פ שיש תחתיהן של נופות י"ו אמה. אבל מיהו אם אין תחת הנופות י"ו אמה ה"נ דקנה מגזעו של אילן. ועד י"ו אמה:

(כב) [שייך לדף מ' ע"א] הודאה בפני שנים וצ"ל כתובו כ' רבי' שמואל דהוציא עלי' כתב ידו א"י לומר פרעתי. ולא כר"ח ורי"צ פאס שאמרו בסוף מסכתין דיכול לומר פרעתי: