תוספות רי"ד על בבא בתרא קמב.

דאמר רב נחמן המזכה לעובר לא קנה לכשתלד קנה פי' אע"ג דאמרי' בפ' איזהו נשך בה' הלוהו על שדהו איתמר המוכר פירות דקל לחבירו אמר רב הונא עד שלא הגיעו לעולם יכול לחזור בו משהגיעו לעולם אינו יכול לחזור בו ורב נחמן אמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו עד כאן לא אמר רב נחמן התם אלא בפירות דקל דלא היו בעולם כלל בעת המכירה וס"ל דאין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם אבל העובר כבר נוצר ונברא ודמי לפירות דקל שחנטו ועדיין לא נגמרו דאליבא דכ"ע יכול למוכרם אבל מיהו כל זמן שלא יצא העובר לאויר העולם אינו בר קנין הילכך כ"ז שהיא במעי אמו לא קנה ויכול לחזור בו אבל משנולד אינו יכול לחזור בו ומאי דתנן בקידושין בפ' האומר לחבירו האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה הרי הוא מקודשת לי לא אמר כלום מוקי לה ר"נ כגון שלא היתה אשתו מעוברת אבל אם היתה מעוברת הרי זו מקודשת כדאוקי לה ר' חנינא התם לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין. ואע"ג דהתם מוקמינן למילתי' דר' חנינא כראב"י דס"ל כר"מ ר"נ סבר דאפילו רבנן מודו בהא דכיון דנוצר העובר כפירות שחנטו דמי:

ר"ה [אמר] לכשתלד לא קנה. פי' ואע"ג דבפירות דקל אמר משבאו לעולם אינו יכול לחזור משום דס"ל כר"מ כדאמרי' בפ' האשה רבה בה' האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים אמר רנב"י ר"ה כרב ורב כר' ינאי ור' ינאי כר' חייא ור' חייא כר' [ור' כר"מ] ור"מ כראב"י וראב"י כר"ע דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דוקא בפירות דקל אבל בעובר אפילו ר"מ מודה כדאמרן אימור דשמעת לי' לר"מ לאדם שישנו בעול' לאדם שאינו בעול' מי שמעת לי' וס"ל אע"ג דנוצר כבר לא דמי לפירות דקל שחנטו דפירות דקל שחנטו נראו כבר לעולם אבל העובר לא נראה לעולם ומאי דתנן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום אמר לך ר"ה ההיא מתני' רבנן היא דסברי האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי כו' אינה מקודשת וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום אבל ר"מ דפליג ארישא כדאמרן בהאשה רבה האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר כו' עד ר"מ אומר מקודשת ה"ה נמי דפליג אסיפא ואע"ג שאין אשתו מעוברת הרי זו מקודשת דמה לי עובר מה לי פירות דקל כיון דס"ל דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואע"ג דאמרן דמודה ר"מ בעובר הני מילי לאקנוי לי' שאין אדם מקנה למי שלא בא לעולם אבל לאקנוי עובר למי שבא לעולם כגון האב שמקנה בתו למקדש או מי שרוצה למכור ולד בהמתו אע"פ שעדיין לא נברא העובר דבריו קיימין ומה שכתבתי בזה במהדורא תנינא אינו כלום:

ורב ששת אמר אחד זה ואחד זה קנה. פי' דס"ל כיון שנוצר העובר אית לי' זכיי' במעי אמו כילוד ואם רוצה לחזור בו אפי' קודם שנולד אינו יכול ואפי' אם הפילה אמו כבר קנה העיבור ויורשין אותו אביו או אחיו ואין המקבל יכול לחזור בו כדבעינא לאוכחי לקמן וסבר רב ששת דאפילו רבנן דפליגי עלי' דר"מ ועלי' דר' יוסי ס"ל הכי כדפרישית במהדורא קמא:

(ג) שמת בנו או שהפילה אשתו כו' מדקא פשיט רב ששת מיכן דעובר קני ש"מ אע"פ שהפילתו אמו קונה ולא אמרי' איגלאי מילתא דלא הוה כלום אלא הרי הוא כבן קיימא שמת והאי דאמרי' ביבמות בפ' אלמנה לכהן גדול בה' בת ישראל שנישאת לכהן הניח בנים והניחוה מעוברת עבדי מלוג אוכלין כדרך שהוא אוכלת עבדי צאן ברזל לא יאכלו מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי ר"ש בן יוחי אומר זכרים יאכלו כולם נקבות לא יאכלו שמא ימצא עובר זכר ואין לבנות במקום הבן כלום ואקשי' זכרים יאכלו והא איכא עובר ומתרץ קסבר אין חוששין למיעוט. פי' דכל המעוברות יולדו מחצה זכרים ומחצה נקבות ומיעוטן מפילות ואם הפילה אין זכיי' לאותו העובר דאיגלאי מילתא דלא הוה כלום וסמיך מיעוטא דמפילות למחצה דנקבות והו"ל זכרים מיעוטא דאלמא אף למ"ד אית זכיי' לעובר דוקא אם ילדתו אבל אם הפילה לא. והכי היכי אמרי' דאפי' אם הפילה יש לו זכיי' יש לתרץ דרב ששת ס"ל דבהא פליגי רשב"י ור' יוסי דר' יוסי אסר אפילו בבנים זכרים מפני חלקו של עובר שאפילו אם תפול בעודו בבטן אמו יש לו זכיי' ופוסל: