תוספות רי"ד על בבא בתרא קלב.

(מב) פיסקא רב אמר במזכה להן על ידה ראיתי מקשים מדאמרי' בפ' בתרא דנדרים בה' המודר חתנו ממנו הנא' והוא רוצה לתת לבתו מעות אמר לה הרי המעות הללו נותנין לך במתנה על מנת שאין לבעל' רשות בהן אלא מה שאת נושאה ונותנ' לפיך ואמרי' עלה אמר רב לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאה ונותנ' לפיך אבל אם אמר לה מה שתרצי עשי בו קנה יתהון בעל ורב סבר כר"מ דאמר יד אשה כיד בעלה דמי' וא"כ היכי מצי' להקנות לבני' על ידה ומה היה מועיל הא לא נפקו הנכסים מרשות הבעל ועוד תיקשי דרב אדרב דבפ' חזקת הבתים אמרי' אמר רב המוכר שדה לאשתו קנת' והבעל אוכל פירות המתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות ואם יד אשה כיד בעלה היכי מצי' למיקני המתנה הא לא נפקי מרשות בעל ומתרצי' דהכי אמרי' התם בנדרי' גבי (הביא) [ההוא] דתנן בעירובין והמזכה להן ע"י בנו ובתו הגדולים וע"י אשתו ורמינן עלה ההיא דתניא ואלו שאין זכין להן בנו ובתו הקטני' ועבדו ושפחתו הכנעני' ואשתו ופריק ר' אשי מתני' דתנן ומזכה להן ע"י אשתו בשיש לה חצר באותה מבוי עסקי' דמיגו דזכי' לנפשה זכי' לאחריני אלמא יש זכיי' לאשה מבעלה שהוא רוצה לסלק עצמו ומזכה לאשתו אבל לזכות לאחרי' על ידה אינו יכול כ"א ע"י מיגו דזכי' לנפשה והילכך יכול בעל למכור או ליתן שדה לאשתו וה"נ מיגו דזכי' לנפשה שהרי כתב לה קרקע כל שהוא זכי' נמי לבנים ורבי' שמואל זצוק"ל פירש במזכה להן על ידה שנתנה לו סודר שלה להקנות בו לבנים כדקיי"ל בכליו של קונה ואין הלשון מוכיח כן אלא שאמר לה זכי בעבור פלוני בני: