תוספות רי"ד על בבא בתרא קא:

אלא אמר ר' יוחנן דעביד להו בקרן זויות מאוד נ"ל דחוק פתרון רבי' שמואל זצוק"ל וכך נ"ל לפרש מאי דתנן א' בימין הפתח וא' בשמאל הפתח בקרן זוית עביד להו אחד בקרן זוית זו סמוך לפתח ואחד בקרן זוית זו סמוך לפתח ואורכן מאריך בקרקע עולם כמו הארבעה ונמצא עכשיו חמשה כוכין באורך הדופן וא"ת היאך יעמדו ה' כוכין באורך ח' אמות יש לומר שהי' מצמצם ומקרב זה אצל זה ולא הי' מניח אמה בין כוך לכוך וגם אותו שבסוף הדופן לא הי' מניח לו חצי אמה עד הקרן אלא היה מסמיכו עד הקרן וגם זה שבצר הפתח היה סומכו נמי עד הפתח והי' משתכר מקום שיעשה כוך זה ומקשה והא נגעי כוכין אהדדי פי' לא על רחבן קאמר שהי' מצמצם עד שהי' עושה ה' כוכין באורך ח' אמות של דופן כדפרישית אלא על אורכן קאמר שאם לא הי' עושה אלא שתי מערות אחת מיכן ואחת מיכן אז הי' בא יפה אבל כיון שעושה ד' מערות בד' רוחותי' נמצאו שתי מערות סמוכות זו לזו זו למזרחה של חצר וזו לדרומה ומקצוע מערבית צפונית של זו סמוך למקצוע מזרחית צפונית שלזו וכוך זה יוצאה ממקצוע מערבית צפונית של זו מתערב אורכו בקרקע עולם שיוצא בו עם אורך הכוך שיוצא ממקצוע מזרחית צפונית ומאריך לקרקעות של עולם ומתערבין זה עם זה שתי וערב ומתרץ רב אשי במעמיק דאלת"ה ד' מערות לר' שמעון כיון שהשתים סמוכות זו לזו בלא אלו הכוכין שבקרן זוית הן מתערבין זה עם זה שתי וערב:

מיכדי כל אמתא בריבוע כו' הרבה ראיתי שנתקשה בזה רבי' יצחק וסבר שלא הי' רשאי להוציא הכוך הפנימי שבקרן זוית שהוא לסוף ארכו של דופן שיצא אלכסונו חוץ לח' אמות שלא מכר לו אלא ח' אמות ותו לא שאם הי' רשאי להוציא אלכסונו לחוץ כחרותא כולם היו יכולים לעמוד בהנך חדסרי אמה והרבה בזה דברים שלא נראו לי כלל ואינו כן שאע"פ שיוצאין כולן לחוץ באלכסון אי אפשר שלא יהא ראשון בתוך זה האלכסון שהוא י"א אמה ולעולם רוחב ח' כוכין וכותליהן יבואו לעמוד בתוך אלו י"א אמה וחמש וזה לא יתכן מש"ה הא דרב הונא בדותא היא קבלתי דבר זה מחכם אחד שהי' בקי בחכמת השיעור הנקראת גימטריאה ביותר והראה לי לעין שיותר הוא האלכסון מתרי חומשי אלא מפני שאין אדם יכול לשער ולכוון כמה הוא היותר לא אמרו אלא תרי חומשי ואמר לי שבכל השיעורים שמשערים בחכמת השמים הם צריכי' לומר יותר מעט מפני שאותו היותר אין לו כיון וכך היא דרך החכמה שאף אם תחלקו לשערות הראש אתה צריך לומר ויותר מעט וזהו צורתו שיבנהו כל אדם נאמר שזה הריבוע הוא עשר על עשר. אתה רואה בעיניך שחוט האלכסון הוא חולק ותופש חצי הבית שהיא עשר על עשר אם תעשה עכשיו בית כשיעור חוט האלכסון ותקיפנו מד' חוטים כפי זה החוט יכיל זה הבית כפלים כמו הבית הראשון שהרי כל חוט וחוט הוא תופש חצי הבית הראשון נמצאו ארבעה חצאי בתים וארבעה חוטין שהן שני בתים. ואם הבית הראשון שהיא עשר על עשר יגיע ק' אמות בתברייתא הבית השני שעשינו מחוט האלכסון צריך להגיע מאתים אמות בתברייתא ואם אלכסונו של בית הראשון הוא י"ד אמות כפי זה החשבון של ב' חומשים לא יגיעו למאתים אמות שאם תעשה י"ד על י"ד בתברייתא יגיעו מאתים פחות ארבע אמות א"כ צריך אתה שהאלכסון של בית הראשון יותר היא מי"ד אמות שיותר משני חומשים מתרבה האלכסון אלא שאין אדם יכול לכוונו מפני זה אמרו אמתא ותרי חומשי: