תוספות ר"י הזקן על קידושין עז.

בת חלל זכר. כלומר שבאה מן הזכר כגון בן בן חלל עד סוף כל הדורות בת אחרון פסולה כבת ראשון אב בת בתו כשרה וטעמא יליף בגמ':

ישראל שנשא חללה. ודוקא ישראל אבל כהן שנשא חללה בתו חללה דכל ולד שנולד בביאה מאיסו' כהונה הוי חלל:

חלל (זכר) [שנשא]. בגמ' מותיב הא תנא ליה רישא:

בת גר זכר. אפי' זכר ואפי' מישראלית:

כבת חלל [זכר]. ופסולה אבל בת גיורת מישראל כשרה:

מה להלן. לענין טומאה זכרים. דכתיב בני אהרן ולא בנות אהרן אף בפסול חללות כן. בתו של כהן גדול מאלמנה:

זרעו [כתיב] ואפי' נקבות משמע. ולא אהני גזרה שוה אלא לזרע זרעו:

זרעו לו. מה זרעו פסול אף זרע זרעו פסול וגזרה שוה אהני לנקבה שהיא מזרעו נקבה אבל לא לנקבה בת זכר:

מקוה טהרה להכשיר הבת לכהונה:

בעמיו ולא כתיב בעממיו בעם א' שהוא ואשתו חללים. זרעו הולד שנולד מאלמנה לכהן גדול ומגרושה לכהן הדיוט. היא עצמה האלמנה עצמה מנין שהיא מחוללת מן התרומה ומן הכהונה שלוקה עליה כהן הדיוט משום חללה הואיל ובא עליה כהן גדול א). כשרה ונתחללה על ידי אותה ביאה. אסורה שהולד הנולד מאותה ביאה לא היה כשר מעולם. היא מתחללת בכל מקום בכל ביאה אסורה שנבעלה היא נעשית חללה כדמוכח פ' יש מותרות. לא יקחו להם לנשים להזהיר אשה על ידי האיש. אבל הוא אין מתחלל בשום ביאה דכתיב לא יחלל זרע הזרע הוא מתחלל ולא הוא עצמו ותנן בבכורות הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה וכי נדר הנאה מיהא עובד עבודה (פסולה) פסולה לו ואפי' הוא ישראל אם בעל ביאה אסורה שאין הולד ממזר הוי הולד חלל. מחזיר גרושתו משנשאת לאחר או נתקדשה. היא תועבה כלומר היא עונש עבירה וקא הויא חללה משום אותה ביאה אסורה:

שעיקרה משמעות הפסוק כך הוא אבל חללה הנעשית על ידי ביאה הוצרכו לדרוש חכמים המקרא זה שהיה כשר ונתחלל:

אלמנה אלמנה אלמנה בעל אלמנה שיש לה ג' שמות כדמפרש. אלמנת ראובן ואלמנת שמעון [ואלמנת לוי]. שבא על ג' נשים אלמנות: