תוספות ר"י הזקן על קידושין ס:

לכשיתן הוו קדושי מקמי הכי לא הוו קדושי ואם קבלה קדושין מאחר בינתים מקודשת לשני:

נתקרע הגט כשנתנה המאתים זוז לרב הונא הוי גט משעה ראשונה ומגורשת לרב יהודה לא הוי גט עד השתא ואינה מגורשת דליכא גט:

לא תנשא דדילמא לא תקיים תנאה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין:

תנאה הוי. דאי אמר לה על מנת שתתנם לי וליורשי אפי' רבנן מודו דנותנת לאחר מיתה דמגורשת היא משעה ראשונה:

כאומר מעכשיו ומשעת נתינה חלו הקדושין או הגרושין:

הכל מודים. כלומר אפי' רבנן פשיטא להו דכמעכשיו דמי. לא נחלקו עליה דרבי דליהוי ספק מאי הוי ולרבנן מספקא להו אי תנאה או חזרה הוי וכמעכשיו:

והא תניא בניחותא. כחו דר' דקאמר אף מהיום ולאחר מיתה הוי גט:

אינה מקודשת. דעל מנת תנאה הוי וכמעכשיו הוא שא"צ לכפול תנאו. ויש לו משמע שיש לו הויא מקודשת ודאי. ואם בא אחר וקדשה אינה מקודשת לשני. אבל כי ליכא עדים שיש לו הויא מקודשת מספק שמא יש לו ואע"ג דאיהו אמר שאין וכ"כ הר"ם פ"ז ואם בא אחר וקדשה תצא מזה ומזה:

על השלחן שהיה שולחני והראה לה מעות שאינם שלו שלא נתכוין אלא להראותה מעות שלו. בעיסקא. למחצית שכר היו לפניו על השלחני להחליף ולהשתכר:

בית כור מקום הראוי לזרוע ל' סאין. ובית סאתים הוא ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים או ע' אמה על ע' אמה כחצר המשכן והכל עולה לחשבון א'. חיישינן ואע"ג דאמר אין לו וכן פי' הר"ם למתני' הכי יש לו הוו קדושי ודאי וכי אין ידוע הוו קדושי ספק:

(על) במקום פלוני. איכא מ"ד דאבית כור עפר לחודיה קא מהדר אבל מאתים זוז לא אכפת לן שהרי יכול להביאן לכל מקום שירצה וכן נראה מפי' ר"ש שפירש אנא טרחנא ומייתינא התבואה. והר"ם ז"ל פי' דאמעות נמי קאי דתנאה הוא ולא נתקיים התנאי ואינה מקודשת וכן הוא בתוספתא [ומה] שכתב הר"ם שאעפ"י שאמר לו במקום פלוני חיישינן שמא יש לו ולא כן נראה מהתוספתא וצ"ע. תוספתא מקודשת מספק:

בבקעה. שיש שם כמה כורין ואין א' מהן משלו. בדיסתורא. אריסות. בזמן שהיובל נוהג שכל שדה אחוזה פדיונה שוה א' יפה וא' רעה אבל בזמן שאין היובל נוהג פודה בשוה. נקעים. גומות: