תוספות ר"י הזקן על קידושין מד.

דמדעתה דדעת האשה בעינן אביה ולא היא שנערה שיש לה אב תלויה מכל וכל בדעת אביה. בעל כרחה. בעל מגרשה מה צורך לדעת האב אע"פ שיש לה אב. מאמר חכמים תקנו שיקדש אדם יבמתו בכסף ואותן קדושין נקראין מאמר וקס"ד דרבנן דרבי תנו לה דבעו מדעתה. ושאני דר' היא דאמר בעל כרחה מצי למעבד מאמר:

כדקא מתרץ ר' יוחנן. דרבנן מודו בקדושי' אביה ולא היא:

מאי שנא מאמר בין היא בין אביה מקדושין דעלמא. זקוקה מחמת קדושי אחיו:

לר' יוחנן לעיל לא תקשי והרי מאמר דמדעתה דאה"נ דרבנן תנו לה ואמרי דמאמר ליתיה בעל כרחה ואפ"ה אמרי בין היא בין אביה דשאני מאמר משאר קדושין הואיל וזקוקה ועומדת:

(חבור) חבורתא נאספו כל בני הישיבה ואמרו כר' יוחנן דאמר דלרבנן מודו דקדושין אביה ולא היא. כרוכיא גרווא"ה בלע"ז ויצאה והיתה ודינם שוה ולא השגיחו בדברו דעל כרחיך לא (השגיחו) איתקוש לגבי האי מילתא דהא גרושיה בעל כרחה ומ"ה אמור רבנן בין היא בין אביה דמה לנו בזה לדעת האב הרי בעל כרחו מגרשה אבל קדושיה אינם אלא מדעתה הילכך אביה ולא היא שהרי מה שצריך דעתה כל זמן שהיא נערה הכל תלוי בדעת האב ודעתה אינו כלום אי נמי לא ס"ל שיהא כלל בכל מקום דאיתקש יציאה להוייה אלא היכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר: