תוספות הרא"ש על קידושין לב.

גמרא רב יהודה אמר משל בן. יש לדקדק למ"ד משל בן אם נזדמן לו כבוד אביו ואבידת חבירו ואביד' עצמו כיצד יעשה אם יעסוק בכבוד אביו אבידת חבירו קודמת כדאמרי' באלו מציאות יכול א"ל אביו אל תחזיר יכול ישמע לו וכו' והיינו אל תחזיר אלא עסוק בכבודי דאי אל תחזיר בחנם לא איצטריך קרא ואם יעסוק באבידת חבירו אבידת עצמו קודמת ואם יעסוק באבידתו הו"ל כיבוד אב קודם ונר' שיניח כיבוד אב ואבידת חבירו ויעסוק באבידתו דהא דאמרי' חייב לכבדו ומשל בן היינו כשהוא נהנה מן הממון שמכבדו בו אבל היכא שאינו נהנה מן האבידה שמפסיד הבן אעפ"י שהוא נהנה שהיה מכבדו בדבר אחר בשעה שמחזיר האבידה כהאי גוונא אינו חייב לכבדו ולהפסיד ממונו אע"ג דאמרי' כדי שיטול ארנקי של בן ויטול לים ואינו מכלימו למ"ד משל בן התם הוא נהנה מן הממון עצמו שמפסיד הבן שיש קורת רוח לאביו בכך במה שזורקו לים כגון למרמה אימתא אאינשי ביתיה דאי לאו הכי אלא שמשליכו בחנם רשע הוא ועובר משום בל תשחית ואין חייב לכבדו בזה ועוד יש חילוק בזה שאין לו להכלימו אם עשה:

אורו ליה רבנן לר' ירמיה כמ"ד משל אב הכי הלכתא וכן פסק בשאלתות דרב אחאי בפ' וישמע יתרו והיכא דאין לו לאב ואית ליה לבן חייב ליתן לאביו ואפי' לאחרים צריך ליתן צדקה וכן כתב ר"ח דאם אין לו לאב והבן אמיד כייפי' ליה לבן לפרנס אביו כדאמרי' בפ' נערה שנתפת' דאי אמיד כייפי' ליה לזון את בניו וכ"ש אביו ועוד הביא ראיה מן הירושלמי מעובד' דר' יוחנן שכופין את הבן לזון את האב ונר' דאין ראיה משום דההיא בכותב נכסיו לבניו איירי והכי מייתי לה בפ' נערה שנתפתתה. ועוד הביא ראיה מההיא דתני רשב"י מצי' שהקפיד המקום על כבוד אב ואם יותר מכבודו בכבודו הוא אומר כבד את ה' מהונך ואם יש לך ממון חייב ואם לאו פטור בכבוד אב ואם נאמר כבד את אביך ואת אמך בין שיש לו בין שאין לו אפי' הוא מחזר על הפתחים ולא שיתן לו ממונו ומחזר על הפתחים אלא בגופו מכבדו ומבטל ממלאכתו ומתוך זה צריך לחזור על הפתחים:

דמחיל ליה ליקריה והודיעו תחלה כן שלא יהא כמו נתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה שצריך כפרה: