תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי שביעית א:א:ו
Tosafot HaRid on Yerushalmi Sheviis 1:1:6 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Sheviit 1:1:6) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →ולמה עד עצרת עד כאן הוא יפה לפרי כו' ולמה לא תניתא מקולי ב"ש וחומרא דב"ה פעמים שאין הגשמים מצוין ואין הליחה מצויה ואין עתיד לחרוש קודם לעצרת כדברי ב"ש וב"ה אומרים עד העצרת התוס' ז"ל במסכת מ"ק (דף ג' ע"ב) ד"ה עד עצרת דהיינו יותר דבכ"מ ב"ש לחומרא וב"ה לקולא לבד מאותן דברים דחשיב בעדיות עכ"ל ז"ל וכן פרש"י ז"ל ד"ה כ"ז ותמה הפ"מ ז"ל במראה הפנים דהוא לנגד הירושלמי וכן ראיתי בס' מלאכת שלמה בפי' המשניות בשם הרב ר"ש שירילי ז"ל שתמה על רש"י ותוס' ז"ל. וכתב שלא דקדקו יפה ובאמת דבריהם הק' הוא כגחלי אש ודקדקו יפה יפה דה"פ בירשלמי דמתחלה ס"ל בטעמא דב"ה עד כדון יפה לפרי מכאן ואילך מנבל פירותיו ולפ"ז ע"כ דב"ש לקולא וב"ה לחומרא וע"כ הנפ"מ בין ב"ש וב"ה הוא באופן שלפעמים נמשך הזמן שיפה לפרי אחר העצרת דאז מותר לב"ש דאמרי כ"ז שהוא יפה לפרי ולא הגבילו זמן לזה ולב"ה לא מהני היפה לפרי רק עד עצרת דווקא דא"כ מאי נפ"מ ביניהם הא אם היפה לפרי נגמר בעצרת בזה ב"ש וב"ה שוין ואם היפה לפרי נגמר קודם עצרת בזה גם ב"ה מודים דלא מהני עצרת דהא טעמא דעצרת מפני שהוא יפה לפרי ואח"כ מנבל פירותיו וא"כ אם מנבל פירותיו קודם לעצרת ג"כ דינא אליבא דב"ה כמו לאחר העצרת וא"כ ע"כ אין נפ"מ בין ב"ש וב"ה רק בזה דלפעמים שנמשך זמן יפה לפרי אחר העצרת דמהני לב"ש ולב"ה לא מהני רק בדאיכא ב' תנאים יפה לפרי ועד עצרת וע"כ הא דמקשה ולמה לא תניתא מקולי ב"ש וחומרא ב"ה נצמח מזה האוקימתא וע"ז משני דלא כן כדאמרינן טעמא דב"ה עד עצרת משום עד כאן הוא יפה לפרי ז"א דלא בעי ב"ה יפה לפרי אלא אפילו דלפעמים שאין הגשמים מצוין ואין הליחה מצויה קודם עצרת [ואינו יפה לפרי מ"מ ב"ה מתירין עד העצרת אע"פ שאינו יפה לפרי ולב"ש לא מהני אלא כ"ז שהוא יפה] ולהמסקנא לעולם לא נמשך זמן יפה לפרי אחר העצרת ולעולם ב"ש לחומרא וב"ה לקולא ומה דפריך מעיקרא ולמה לא תניתא מקולי ב"ש וחומרא ב"ה הוא רק לפי מה דאמר לעיל עד כאן הוא יפה לפרי ונמשך היפה לפרי אחר העצרת אבל לפי המסקנא דלב"ה לא בעינן יפה לפרי רק דהוא קבע זמן עד עצרת א"כ לעולם ב"ש לחומרא וב"ה לקולא באופן זה שלפעמים נגמר היפה לפרי קודם עצרת אבל סתמא לעולם נגמר היפה לפרי עד עצרת והא דמהני לב"ה עד עצרת אפילו כשנגמר היפה לפרי קודם הוא משום דכל עיקר ב' פרקים הראשונים הוא מדרבנן כדאיתא לעיל בסוגיא דלא הוי רק תקנתא דשמאי והילל והורו שאם בקשו לחרוש יחרושו כדאמרינן לעיל אבל אליבא דר"ע דס"ל דמדאורייתא הוא אסור בב' פרקים הראשונים ע"כ דטעמא דב"ה הוא כדאמר מעיקרא עד כאן הוא יפה לפרי דאל"כ הרי אסור לחרוש מן התורה בערב שביעית לצורך שביעית אבל אי מן התורה מותר לחרוש בע"ש לשם שביעית ורק מדרבנן אסור מפני מראית עין ע"כ שפיר נחלקו בזה דלב"ש לא הוי מראית עין כשיפה לפרי ולב"ה הוי קביעות זמן דאל"כ נתת תורת כל אחד בידו כדאיתא לקמן (ברפ"ב) והא דלא חשיב במס' עדיות מקולי ב"ש הוא דס"ל בעדיות דלא כר"ע ואיסור ב' פרקים מדרבנן ולא בעינן לב"ה יפה לפרי ועצרת הוא רק קביעות זמן ועפ"ז שביארנו ת"ל דלפי המסקנא לא בעי ב"ה יפה לפרי כלל אלא דהוא מדרבנן וע"כ מותר. קביעות זמן יאיר עינינו בע"ה לקמן ברפ"ב עיי"ש: