תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי פסחים א:ד:ג
Tosafot HaRid on Yerushalmi Pesachim 1:4:3 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Pesachim 1:4:3) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →ר"י אית לי' עשה ול"ת על אכילתו כו'. בסוגיא זו ניחא מה שכתב הראב"ד ז"ל בפ"ג מה' חו"מ דאולי סובר זה המחבר ז"ל דמשש ומעלה עובר בב"י וב"י ואינו דז' ימים כתיב עכ"ל ז"ל. והסכים הה"מ ז"ל דגם הרמב"ם ז"ל סובר כן עיי"ש ולכאורה קשה דהא בפ' ת"נ בירושלמי מפורש דלמ"ד משש ולמעלה ד"ת סובר דעובר בב"י ומשש ומעלה עי"ש בפ' ת"נ ה"ד וכבר עמד ע"ז הש"ק ז"ל בצ"ע אבל לפי סוגיא זו שפיר ניחא דדוקא שיטת הירושלמי כן דלמ"ד משש ומעלה ד"ת הכל מתחיל מן שש כדאיתא מפורש הכא. משא"כ שיטת הש"ס דילן אינו כן דהא בדף כ"ח ע"ב יליף ר"י דאוכל חמץ משש ומעלה עובר בל"ת מלא תאכל ע"ח ור"ש פליג ואע"ג דלש"ס דילן לכו"ע משש ומעלה מד"ת וא"כ קשיא האיך פליג ר"ש הא הותקש אכילת חמץ להשבתת שאור וכיון דהשבתת שאור הוא בשש כמו כן הוי אכילת חמץ דהא בש"ס דילן דף ה' מפורש דאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ. והק' בתוס' ז"ל דף ה' ע"א ד"ה דהא קושיא זו ומתרצינן דלא איתקש אכילת חמץ להשבתת שאור דמשש ומעלה אלא רק להשבתת שאור דשבעת ימים עכ"ל ז"ל עיי"ש. וכן הוא בש"ס דילן כל הילפותא א"כ מוכח דלש"ס דילן בב"י וב"י ז' ימים כתיב ואינו ענין לי"ד משש ומעלה וכן הילפותא דאיתקש אכילת חמץ להשבתת שאור והשבתת שאור לאכילת חמץ הוא רק על ז' ימים כדאיתא מפורש בגמ'. משא"כ הירושלמי בסוגיא דידן דס"ל דלמ"ד משש ולמעלה ד"ת עובר על הכל בין על העשה ול"ת דאכילת חמץ ועשה ול"ת דהשבתה משום דההיקש הוא על עיקר דין דהשבתת שאור איתקש לאכילת חמץ ואיתקש כולם להדדי העשה ול"ת שבשניהם הכל הוקשו לזמן אחד ולא על הז' ימים לחוד דהז' ימים איתקש ג"כ לביום הראשון א"כ מבואר מפורש דלהאי מ"ד עובר משש בב"י והא דפליג ר"ש על ר"י באכילת חמץ דאינו עובר משש באכילת חמץ הוא משום דס"ל כר"מ דמשש ולמעלה מדרבנן כדאיתא מפורש בפ' ת"נ אליבא דר"ש דס"ל דמשש ולמעלה אינו עובר גם בב"י משום דס"ל כמ"ד דמשש ולמעלה מדרבנן אבל למ"ד דמשש ומעלה ד"ת. עובר בב"י ג"כ משש ולמעלה והא דפליג ר"ש על ר"י באכילת חמץ משש ולמעלה הוא ג"כ משום דס"ל כר"מ דמשש ולמעלה מדרבנן משא"כ לש"ס דילן דמשש ולמעלן לכו"ע מה"ת א"כ קשה מ"ט פליג ר"ש אר"י באכילת חמץ משש ולמעלה א"כ ע"כ דלא איתקש להדדי שיהא כולן בזמן אחד רק בז' ימים וע"כ העשה דתשביתו הוא בי"ד ואכילת חמץ והל"ת דהשבתת שאור הוא בז' ימים. ודו"ק: