תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי נזיר ה:א:ט
Tosafot HaRid on Yerushalmi Nazir 5:1:9 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Nazir 5:1:9) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →אר"מ ר"אי חשש על הערמה ר' יהושע לא חשש על הערמה כו' מודה ר' יהושע בערב שהוא צריך להדיר הנייה כו' מה אמר ר"י במתנה מכיון שהוא נותן מתנה כעין יפה א"צ להדיר הנייה או מאחר שהורע כוחו והוא חוזר בו צריך להדיר הנייה. פי' מאחר שבחד צד הורע כח מתנה מערב דהא ערב חוזר וגובה מן הלוה ובין הבעל כשיקנה נכסים אח"כ דהא מיני' דידיה גובה מדאקני לכ"ע ואף אם ומצא אצלו מטלטלין נמי יגבה ע"כ אין כאן כל כך חשש הערמה כמו אצל המקבל מתנה דבמקבל מתנה איכא חד צד דיש יותר חשש להערמה דהא מתנה לית ביה אחריות והורע כח מתנה מצד זה מערב ומלקוחות ע"כ יש יותר חשש הערמה במקבל מתנה וקפשיט נישמעינה מן הדא קריבתיה דר"ח הוי בעל חייב קרטוס פי' חייב בשט"ח [כדאיתא במס' כתובות פ"ט ה"י ע"ש] אתא מרי חובה וטרף אתא עובדא קומי דר"א אמר א"צ להדיר הנייה [כן גי' הק"ע ז"ל ומוכרח הוא] ר' יוסי אמר צריך להדיר הנייה אמרין חבריא קומי ר"א ור"י יאות אר"א דאין חוזר הוא עליה לא אתא מרי חובה וטרף א"ל ר' יוסי עבדה לון תכשיטין עבדה לון פרה פרנון כו' פי' דחבריא מקשין דהא יאות אמר ר"א דע"כ אין כאן חשש כלל שמא מגרשה להערמה שתגבה מן הבע"ח שני [שהכתובה היה מוקדם] דהא אם יחזירנה או תחזור גם הקרקע לבעלה דמה שקנתה אשה קנה בעלה ויחזור לגבות הבע"ח עוד הפעם כבראשונה דאף דהוי נכסי מלוג מ"מ ס"ל לחבריא בנכסי מלוג דבעל שמכר הפירות מה שעשוי עשוי דמשום מה דקנה אקני ולא משום ריווח ביתא עיין במס' כתובות דף פ' ע"א וע"ב ע"ש ובע"ח גובה מן הפירות כדכתב הרא"ש ז"ל ולכאורה צריך ביאור א"כ אף בערב ג"כ כן אמאי צריך להדיר הנייה האי אין כאן הערמה שכשיחזירנה יגבה הערב מן הבעל ולכאורה יש ראיה מכאן לשיטת הש"ך ז"ל בחו"מ סי' ק"ל דחולק עם התומים ז"ל בדין אם הלוה פרע אח"כ להמלוה לאחר שנפרע מן הערב אם מחויב הלוה לשלם להערב עוד הפעם או לא דס"ל להש"ך ז"ל דפטור הלוה לשלם להערב דהא הערב הו"ל למודע ללוה שכבר פרע הוא ומהיכי תיתי הו"ל להלוה למידע שכבר פרע הערב וע"כ חוב על הערב להודיע ללוה ואם לא הודיעו פטור הלוה והסמ"ע ז"ל והתומים ז"ל ס"ל דחייב הלוה לשלם להערב אע"ג דלא הודיע הערב להלוה שכבר פרע משום דאין חוב על הערב להודיע להלוה דהא יש לו רשות לשלם להמלוה וכאילו עשאו שליח לשלם להמלוה שלו דהא הוי פורע ברשות ואדרבה הו"ל להלוה לשאול להערב אם פרע או לא ומדלא שאל איהו דאפסיד אנפשיה והא מכאן יש להביא ראיה להש"ך ז"ל דלפיכך צריך להדיר הנייה מן החשש שמא עושין קנוניא על נכסי הערב ואע"ג דכשיחזירנה יוחזר הקרקע ליד הבעל ויטרוף הערב מן הבעל ז"א דיעשה הבעל הערמה שיחזירנה טרם בכדי שיודיע אותו הערב שכבר פרע ואין על הלוה החיוב לשאול מהערב אם פרע או לא וע"כ פטור הבעל מן הערב דהא הנישואין שהחזירה הוי כאילו פרע להמלוה ויכול הבעל לטעון לפיכך החזרתי אותה כדי לפטור מן תשלומין של הכתובה ואילו הייתי יודע שפרעת לה לא הייתי מחזירה ומה שחזרתיה ונתחייבתי בשאר כסות ועונה הוא משום כדי לפטור א"ע מהתשלומין של כתובה וע"כ פטור הבעל מן הערב [ומה גם דצריך לכתוב השתא כתובה אחריתי דע"כ לא אמרינן שהמגרש את האשה והחזירה ע"מ כתובה הראשונה מחזירה אלא דוקא בשלא פרע משא"פ בשפרע צריך לכתוב כתובה אחריתי משום דהא הכתובה הראשונה שטר שנמחל שיעבידו הוא כדאי' בירושלמי במס' כתובות פ"ט עיי"ש] משא"כ בבע"ח שני דשפיר טרף מן הבעל אבל ז"א דלעולם יש לומר כהתומים ז"ל דלא הוה ליה ללוה לשלם להמלוה עד שישאל את הערב ומדלא שאל ופרע איהו דאפסיד אנפשיה ומחויב לשלם להערב אכן מ"מ יעשה הערמה על נכסי הערב כשיגרשנה ויחזירנה והערב לא יגבה מיד הבעל משום שאין לו נכסים ואי כשיחזירנה יהיה לו נכסים דהוא הנכסים שיקנה מן האשה ז"א דהא לא יהיו הנכסים שתכניס האשה ליד הבעל רק נכסי מלוג ולא יוכל לגבות מהן וס"ל כמ"ד דכי תקינו ליה רבנן פירות לבטל משום ריוח ביתא כדאיתא במס' כתובות דף כ"א הנ"ל ועיי' ברא"ש ז"ל בפרק חזקת הבתים דלמ"ד זה לא מצי לגבות אפילו הפירות לשעה משא"כ אצל הבע"ח שפיר הקשו דהא הא שתטרוף האשה מן הבע"ח לא משום דמיירי שהאשה היתה מוקדם ז"א אלא מיירי מאותן ג' שדות דהוא השדה שיחד לה בכתובתה או שכתב לה בכתובתה לפי' הרמב"ם ז"ל או לפירוש הר"ח ז"ל דהוא השדה שהכניסה לו בנדונייתה וקיבל עליו בכתובתה ושייך לו ונחלקו רבנן ורשב"ג בירושלמי בפ' אלמנה לכה"ג אם מכורין לשעה ולרבנן הוו מכורין לשעה והר"י ז"ל בתוס' ז"ל במס' כתובות דף פ' ע"ב ובמס' ב"ב דף נ"ט פסק דמכורין לשעה עד שעת טירפא והאשה יכולה לטרוף לאחר הגירושין וא"כ לפ"ז כ"ז שהיא יושבת תחת בעלה יכול הבע"ח לגבות וכשיגרשנה תטרוף האשה מידו וע"כ שפיר הקשו חברייא דלא שייך בזה הערמה דהא כשיחזירנה יחזור לבעל כמו שהיה דקיי"ל המגרש את אשתו והחזירה ע"מ כתובתה הראשונה מחזירה ופליגי בבבלי דף צ' במס' כתובות ובירושלמי במס' דמאי כ"ו ובמס' כתובות בפ' מי שהיה נשוי ופ' הנושא אי לכתובה ולתנאיי או לכתובה אבל לא לתנאין דלמ"ד בין לכתובה בין לתנאין חוזר כל התנאי כתובה למקומו כמו שהיה ונמצא דחוזר השדה להבעל בנכסי צאן ברזל ושיעבוד כתובתה עליו כמו שהיה דהא וה הוי תנאי כתובה ונמצא דהוי כבראשונה ע"כ שפיר אתא מרי חובה וטריף כבראשונה דהא קי"ל המגרש את אשתו והחזירה ע"מ כתובתה הראשונה החזירה בין לכתובה בין לתנאין כשמחזירה בסתם אמרינן דמסתמא נחזרה לו על דעת הראשונה בין לכתובה בין לתנאין כמו שהיה בתחלה ומשני א"ר יוסי עבדה לון תכשיטין פי' דלא תכניס לבעלה הנכסים בסתם אלא דעבדה להון תכשיטין דתמכור השדה ותקנה תכשיטין ותטמין אותם או דתעביד פרה פרנא בפירוש ולא תכניס אותן לכתובת' והיינו או דתכניס לבעלה בכתובתה אבל תעשה מהן תכשיטין ותבריח אותן מן הבע"ח או דיהו קרקע אבל לא תכניס בהכתובה אך בפירוש תעשה אותם על פרה פרנא ואימתי אמרינן שהמגרש את אשתו ומחזירה ע"מ כתובה הראשונה מחזירה הנ"מ בסתם אבל אם תתנה בפירוש על פרה פרנא שפיר דמי ונפיק עובדא כר"א והוא כדאיתא בש"ס דילן במס' ערכין דף כ"ג ע"ב דרק הקדש וערב דתנן תנן ודלא תנן לא תנן וע"כ בלוקח ומקבל מתנה ובע"ח שני לא חששו להערמה רק בהקדש משום ריוח הקדש ובערב משום דמצוה קעביד עי"ש ודוק: