תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי חגיגה ג:ח:ג
Tosafot HaRid on Yerushalmi Chagigah 3:8:3 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Chagigah 3:8:3) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי חגיגה · free full Hebrew text
Open in the reader →תני שלחן שנטמא. עי' בפנים וע"פ מה שנתבאר הירושלמי בע"ה יש לתרוצי שיטת הרמב"ם ז"ל דפסק בהל' מטמאי מו"מ פי"א דבמוצאי הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה ולא פסק כההיא משנה לא בששי משום כבוד השבת ומהנך ג' משניות הפותח חביתו ומשנה שאחריה משעבר הרגל ומשנה הג' כיצד מעבירין פסק כהנך תרתי מתניתא רישא וסיפא ומשנה האמצעית דלג ופלא גדולה הוא וע"י דברינו מתורץ יפה דלכאורה קשה על הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות גבי פותח חביתו דר"י אומר יגמור דטעמא דר"י משום דס"ל דהוי כאילו לא נגע והוי טהור גמור ולא כפרש"י ז"ל משום דהתירו סופו משום תחילתו עי' במס' ביצה דף י"א ע"ב עי"ש א"כ קשה מאד הך מתניתן אמצעית דר"י אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנוין וא"כ א"ל לר"י דמעבירין על טהרת עזרה יקשה דלמה מעבירין הא טהור גמור הוא ורש"י ז"ל בפי' המשנה מביא ראיה לזה דלא יגמור משום דרק ברגל טהור ולאחר הרגל הוי טמא מגעו למפרע וראיה לזה מדהיו מעבירין על טהרת עזרה וטעמא דר"י משום התירו סופו מפני תחילתו וא"כ קשה להרמב"ם ז"ל דטעמא דר"י דס"ל דאין מגעו מטמאי למפרע א"כ אמאי מודה ר"י דמעבירין על טהרת עזרה וכן קשה במס' ביצה דף י"א ע"ב דגרסינן דסד"א דטעמא דר"י משום דטומאת ע"ה ברגל כטהרה שוינהו רבנן ואע"ג דלא התחיל נמי קמ"ל וקשה כנ"ל על הסד"א דא"כ אמאי מודה ר"י דמעבירין על טהרת עזרה ומצאתי קושיא זו בטו"א ז"ל ומתרץ דע"כ ר"י לדברי רבנן קאמר וא"כ להרמב"ם ז"ל דמפרש כעולא דפליג על רחבה אמר ר"י וס"ל דבאמת טעמא דר"י משום דברגל טהרה רחמנא כאילו לא נגע ע"כ הוא דר"י לדברי רבנן קאמר אבל לפי דברינו ניחא אליבא דר"י ואדרבה לדברי חכמים קשה דהנה בלא"ה בלא טומאת ע"ה נמי היו מעבירין על טהרת עזרה משעבר הרגל כמו דאיתא בירושלמי משום ספק משקין וכן פליגי בתוספתא בשלחן ומנורה כדאוקי בירושלמי משום ספק משקין דהוא רק מעלה בקודש לא היו מטהרין ברגל רק בעת הפנאי דלא החמירו חכמים לטעון טבילה רק כשיש לו פנאי וע"כ ביום הששי וביום ה' לר"י לא היו מטהרין ג"כ ע"ז קאמר התנא משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה ולא משום נגיעת ע"ה לחוד וע"ז פליגי חכמים ור"י דחכמים ס"ל דביום הששי לא ור"י ס"ל ביום החמישי נמי לא ואף דלחכמים דס"ל דמשום מגע ע"ה בלא"ה טעון טבילה תיכף לאחר החג דבשלמא משום ספק משקין וכדומה דהוי רק מעלה יש לומר דלא צריך טבילה כשאין לו פנאי דהא ביו"ט מותר אע"פ שאין שם הטעם דרחמנא טהרה ברגל אך דביו"ט א"צ כיון דהוא רק מעלה ע"כ בשאין לו פנאי א"צ טבילה משא"כ משום מגע ע"ה כיון דבאמת לאחר הרגל מגעו טמא למפרע מאי מהני כשאין לו פנאי או משום כבוד שבת אך עכ"ז יש נפ"מ בשלחן לר"מ דמטבילין בזמן הקבוע התם ליכא מגע ע"ה אף אנו נאמר להיפוך דחכמים לדברי ר"י קאמרי ולשיטתו דלא מטבילין משום מגע ע"ה ועכ"ז מעבירין על טהרת העזרה משום המעלה כנ"ל דס"ל לר"י אף לא ביום חמישי ע"ז קאמרי רבנן דוקא ביום ששי וא"כ לפי מה דקי"ל כרבנן דבעי טבילה משום מגע ע"ה א"כ צריך טבילה בלא"ה תיכף לאחר החג וע"כ אין נפ"מ כלל בין יום הששי לחמישי ואי משום השלחן בזה פסק הרמב"ם ז"ל כחכמים דמטבילין אותו מיד ולא כתב כלל הדין דשולחן שנטמא ממעלה בקודש אימתי מטבילין אותו ממילא מטבילין אותו מיד ע"כ אין נפ"מ בזה ופסק דמטבילין משום מגע ע"ה במוצאי החג. ודו"ק: