תורה תמימה על רות ב:ו

נערה מואביה היא. [אמר ליה, את אמרת מעשיה יפים ונעימים, והלא נערה מואביה היא, אלא גבירתה רפאה לה] יג הנער הבין בשאלת בועז כי הפיקה רצון ממנו, וחשש שמא עיניו נתן בה וקנא בה, ולכן רצה להקטין ערך פעולותיה שנראו לבועז לנאים ויפים, ואמר, כי היא בעצמה באמת רוח מואביה בה, וקצת מעשיה הטובים באו לה רק מנעמי, ולכן היא מצד עצמה אינה ראויה לשום עליה עין לטובה. . (מ"ר)